מזמור ע"ב עוסק בדמותו של המלך, מפרט את תפקידיו ומתאר את הצלחתו. אך באיזה מלך מדובר?

 

רש"י מפרש לאורך המזמור כי מדובר בשלמה המלך, והמזמור הוא למעשה תפילה של דוד על הצלחת שלמה במלוכה. ישנן ראיות רבות לפירוש זה: פתיחת המזמור - "לשלמה" (א), ודמיונות לשוניים רבים לספר מלכים. ראיה נוספת היא שהמזמור מבטיח למלך שישפוט בצדק שלושה דברים: עושר כלכלי, הצלחה פוליטית וחיים ארוכים. בהתאם לכך, במראה בגבעון (מלכים א ג', ד-טו) שלמה שואל מה' לב מבין לשפוט את העם, וה' מבטיח לו בנוסף לכך את אותם שלושה דברים המובטחים במזמורנו: עושר כלכלי, הצלחה מדינית ואריכות ימים בשלטון.

על פרשנות זו של רש"י ישנן מספר קושיות, כגון תיאורים המופיעים במזמור אך לא התקיימו בימי שלמה: "וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ" (ח), תיאור מוגזם של תחום שלטונו, ועניינים נוספים. לאור זאת, חז"ל במדרש מפרשים שהמזמור נאמר על המלך המשיח ולא על שלמה המלך: "דבי רבי ינאי אמרי: ינון שמו (של המלך המשיח), שנאמר: 'יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו' (תהלים ע"ב, יז)" (סנהדרין דף צ"ח).

הפרשנות המסתברת היא שהמזמור אכן נכתב על המלך המשיח העתידי, אבל המלך המשיח מעוצב בדמותו של המלך הכי אידיאלי שהיה לעם ישראל – שלמה המלך.

סוכם ונערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור שהועבר בימי העיון בתנ"ך 

לשמיעת השיעור המלא