בניגוד למפקד 'במדבר' (א') שבו נספרו "כל יוצא צבא", במפקד "אחרי המגפה" שבפרקנו נספרות משפחות. תפקיד המערכה הצבאית הוא להוביל אל הנחלה האזרחית, המתחלקת לפי משפחות.
המפקד האחרון נכתב בתורה "אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה" (א) ולפני מלחמת ההכרעה נגד המדיינים. אבל דווקא באופיו הוא שונה ממפקד 'במדבר', כי במקום להדגיש בכל שבט "כֹּל יֹצֵא צבא" (כמו בבמדבר פרק א'), נזכרות כאן בכל שבט דווקא המשפחות לשמותיהן. הביטוי הכללי "כֹּל יֹצֵא צבא בישראל" (ב) נזכר כאן רק פעם אחת בהקבלה למפקד 'במדבר', ואילו המפקד עצמו מדגיש את הנחלות לפי המשפחות – "לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת" (נג). המספרים והשמות מכוונים כאן יותר לנחלות בארץ מאשר למערכה הצבאית.
כל המסע וכל המערכה הצבאית – תפקידם להוביל אל הנחלה האזרחית, ושם המשפחות חשובות עוד יותר מאשר במערכה הצבאית.
מי שיטרח לספור את כל אלה שנקראו "משפחת" במפקד ימצא 57, מתוכן 12 בשבטי יוסף, מנשה ואפרים, ואם נוסיף את 12 השבטים עצמם נגיע ל-70 (חסר אחד), בדיוק כמו המספר הכולל ברשימת בני ישראל היורדים מצרימה (בראשית מ"ו). אולם כמה שמות מבראשית נבלעו ואינם מופיעים במפקד האחרון, ובני לוי (למשפחותיהם) נפקדו לעצמם "כִּי לֹא נִתַּן לָהֶם נַחֲלָה בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל" (סב). וכך התאפשר להכניס את משפחות מנשה ואפרים, שלא נזכרו בבראשית (כי נולדו אחר כך), ולשמור על המספר 70 לשבטים ולמשפחות, כמספר מקודש.
רק נשים לא נזכרו כי הן לא היו ראשי משפחות – פרט לבנות צלפחד, שלא היה לו בן – חמש בנות צלפחד לא הגישו למשה את שאלתן מסיבות של 'מעמד האישה', אלא מפני החרדה מכריתת שם אביהן ממשפחות הנחלה. אבל התוצאה הייתה שהן הפכו לראשי משפחות בנחלת הארץ.
באדיבות אתר 929