העימות בין ירמיהו לבין חנניה מלמד על הקושי בזיהוי הנביא האמיתי. ומסתבר שלא רק העם אלא אפילו ירמיהו לא מצליח לעמוד על טיבו של חנניה. רק כשה' מגלה את אוזנו של ירמיהו הוא מבין שנביא שקר עומד לפניו
בשנת ארבע לצדקיהו, ירמיהו וחנניה בן עזור מתווכחים ביניהם האם "בעוד שנתים ימים אני משיב אל המקום הזה את כל כלי בית ה' אשר לקח נבוכדנאצר מלך בבל... ואת כל גלות יהודה... אני משיב אל המקום הזה נאם ה'" (ג-ד). חנניה טוען שגולי יהודה, מגלות החרש והמסגר שבימי יהויכין, יחזרו לירושלים בעוד שנתיים.
ירמיהו לא שמע על כך מאת ה', ויודע מצדו שההיפך הוא הנכון. לצערו פורענות קשה ביותר עתידה להתרחש ביהודה.
בהמשך חנניה משתמש באמצעי בו משתמש גם ירמיהו. הוא שובר את המוטה שעל ירמיהו כאות נבואי המעיד על שבירת עול בבל. ירמיהו עושה דברים דומים במקומות אחרים (נבואת כלי היוצר; נבואת בקבוק החרש; נבואת כוס התרעלה ועוד).
ירמיהו אינו מגיב כלל למופת של חנניה, ונראה כאילו הוויכוח ביניהם לא הוכרע. העם לא יודע למי להאמין: לירמיהו או לחנניה בן עזור? ומסתבר שלא רק העם, גם ירמיהו לא יודע האם חנניה הוא נביא אמת או שקר.
את התשובה לכך הוא מקבל רק מאת ה', ורק לאחר מכן אומר ירמיהו לחנניה בצורה מפורשת ובהירה: "לא שלחך ה' ואתה הבטחת את העם הזה על שקר!" (טו). העימות הזה שבין נביא האמת ונביא השקר מלמד על הקושי בזיהוי הנביא האמיתי. אפילו נביא האמת מסופק אם עומד מולו נביא שקר או נביא אמת, ורק תשובה מה' מתירה את הספק.
סוכם ונערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור שהועבר בימי העיון בתנ"ך