"וְהָיָה בְּיוֹם מִלְחֶמֶת וְלֹא נִמְצָא חֶרֶב וַחֲנִית בְּיַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר אֶת שָׁאוּל וְאֶת יוֹנָתָן וַתִּמָּצֵא לְשָׁאוּל וּלְיוֹנָתָן בְּנוֹ" (שמואל א י"ג, כב)
"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פֻּצוּ בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ שׁוֹרוֹ וְאִישׁ שְׂיֵהוּ וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תֶחֶטְאוּ לַה' לֶאֱכֹל אֶל הַדָּם..." (שמואל א י"ד, לד)
מדרש שמואל (בובר) פרשה יז סימן ב
"ויאמר שאול פוצו בעם... ושחטתם בזה" (שמואל א י"ד, לד) -
מה הוא "ושחטתם בזה"?
רבנין אמרי [=חכמים אומרים]:
הראה להם את הסכין... אמר להם כסדר הזה היו שוחטין ואוכלין.
אימתי פרע לו הקדוש ברוך הוא? ביום מלחמת פלשתים,
הדא היא דכתיב [=זהו שכתוב]:
"והיה ביום מלחמת ולא נמצא חרב... ותמצא לשאול וליונתן בנו" (שמואל א י"ג, כב),
"ולא נמצא" ואת אמר [=ואתה אומר] "ותמצא" - מי המציאה לו?
רבי יודן בר רבי יצחק אמר: המלאך המציאה לו,
ורבנין אמרי [=וחכמים אומרים]: הקדוש ברוך הוא המציאה לו.
מדרש שמואל - נקרא גם אגדת שמואל ולפעמים נקרא בטעות "שוחר טוב". רוב מאמריו מלוקטים מתלמוד ירושלמי וממדרשים קדומים, כמו פסיקתא, תנחומא ורבה, והוא אספם על סדר הכתובים. נזכרים בו אמוראי ארץ ישראל. ישנה מחלוקת מתי חי מסדר המדרש, בין 1000-1040, בתקופת הגאונים, או בזמן קדום יותר.