מדוע נחום משווה את נפילת נינווה דווקא לנפילת נא-אמון?
בפרק ג' מסיים נחום לתאר את חורבן נינווה, כשהוא מתאר את גדולתה, חטאיה ועונשה. באמצע הפרק, בפסוקים ח-יא, נחום מבטיח לנינווה גורל דומה לזה של נא אמון, בירת מצרים העליונה: "הֲתֵיטְבִי, מִנֹּא אָמוֹן, הַיֹּשְׁבָה בַּיְאֹרִים... גַּם הִיא, לַגֹּלָה הָלְכָה בַשֶּׁבִי, גַּם עֹלָלֶיהָ יְרֻטְּשׁוּ, בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת... גַּם-אַתְּ תִּשְׁכְּרִי, תְּהִי נַעֲלָמָה...".
מדוע הושוותה נינווה דווקא לנא אמון? בפשטות ניתן להציע, שגם נינווה וגם נא אמון ישבו על נהרות גדולים (החידקל והנילוס) וביצוריהן התבססו במידה רבה על כך ("הַיֹּשְׁבָה בַּיְאֹרִים, מַיִם סָבִיב לָהּ, אֲשֶׁר חֵיל יָם, מִיָּם חוֹמָתָהּ" - ח). אבל אם כך, מדוע מוסיף נחום ומתאר לפרטים את חורבן נא אמון, ותוך כדי כך מבטיח לנינווה את אותו הגורל?
מעיון קצר בספרי ההיסטוריה אפשר לראות שאשור בשיא גדולתה החריבה את נא אמון וכבשה את מצרים העליונה, כך שאפשר להציע שהנביא מבטיח לאשור עונש מידה כנגד מידה. ואולי אף יותר מכך.
נחזור כ-60 שנים אחורה. אסרחדון מלך אשור סוף סוף כובש את מצרים התחתונה, הופך אותה לפרובינציה של אשור ומכריז על עצמו כ"מלך גדול, מלך העולם, מלך אשור, סוכן בבל, מלך שומר ואכד, מלך מלכי מצרים, פתרוס וכוש" (מתוך כתובת הנצחון של אסרחדון, נהר אל כלב). למרות ההצהרה המפוארת, זה לא מה שקרה בפועל. במשך עשר השנים הבאות מתרחשים 4(!) סבבי מרידה, שבהם נסיך מצרי כלשהו מורד באשור, כובש את מצרים התחתונה, אשור משגרת צבא, משתלטת חזרה על האזור, וחוזר חלילה. בסופו של דבר אשורבניפל, גדול מלכי אשור, מואס במרידות החוזרות ונשנות ומחליט להחריב סופית את נא אמון, בירת מצרים העליונה, למען יראו וייראו. נא אמון (וגם מצרים כולה) לא שבו עוד לגדולתן הקודמת.
כעת, מובן למה נחום בוחר דווקא את נא אמון כמודל לחורבן נינווה. נא אמון, שעמדה כבר בפני התקפות אשוריות, נתפסה כעיר בלתי מנוצחת מבחינה צבאית, וגם כמעוז האחרון של ההתנגדות למפלצת האשורית. כאשר אשור החריבה אותה וטבחה באנשיה זו היתה מכה מוראלית עצומה לכל מי שפילל למפלת אשור. אם כך יש לאזכור של נא אמון בנבואת הנקמה בנינווה משמעות כפולה ומכופלת. נחום אומר לקהל מאזיניו: זוכרים את נפילת נא אמון? כיצד דאב ליבנו על הטבח הנוראי שהתבצע שם, ועל כך שהיה נראה שלא יקום עוד יריב לאשור? ובכן - זה הגורל הצפוי לנינווה. וכשם שמצרים לא חזרה להיות מעצמה - כך גם לאשור לא תהיה עוד תקומה.
הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד תנ"ך בידי הנוער.