"אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה" (תהילים צ"ז, יא)

 

במדבר רבה שלח יז

"ועשו להם ציצית" (במדבר ט"ו, לח) - הדא הוא דכתיב [=זהו שכתוב]: "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" (תהלים צ"ז, יא) – זרע הקב"ה את התורה ואת המצוות, להנחילם לישראל לחיי העולם הבא, ולא הניח דבר בעולם שלא נתן בו מצווה לישראל: 

יצא לחרוש – "לא תחרוש בשור ובחמור יחדו" (דברים כ"ב, י); 

לזרוע – "לא תזרע כרמך כלאים" (שם, ט); 

לקצור – "כי תקצור קצירך בשדה ושכחת עומר בשדה, לא תשוב לקחתו..." (דברים כ"ד, יט);

לש – "ראשית עריסותיכם חלה" (במדבר ט"ו, כ); 

נקרא קן צפור לפניו – "שלח תשלח את האם" (דברים כ"ב, ז); 

נטע – "וערלתם ערלתו את פריו" (ויקרא י"ט, כג); 

קבר מת – "לא תתגודדו" (דברים י"ד, א); 

בנה בית – "ועשית מעקה לגגך" (דברים כ"ב, ח), "וכתבתם על מזוזות ביתך" (דברים ו', ט); 

נתכסה בטלית – "ועשו להם ציצית" (במדבר ט"ו, לח) ...

משל לאחד מושלך לתוך המים, הושיט לו הקברניט את החבל, אמר לו: תפוש חבל זה בידך ואל תניחהו, שאם תניחהו אין לך חיים! אף כך אמר הקב"ה לישראל: כל זמן שאתם מדובקים במצוות "ואתם הדבקים בה' אלוהיכם חיים כלכם היום" (דברים ד', ד); וכן הוא אומר: "החזק במוסר, אל תרף, נצרה, כי היא חייך" (משלי ד', יג).

 

 

 

במדבר רבה - מדרש אגדה על ספר במדבר שנערך כנראה רק במאה ה-12 בצרפת. הוא המאוחר ביותר מבין 'מדרשי רבה'. חלקו הראשון של המדרש מכיל דרשות רבות של רבי משה הדרשן בן המאה ה-11. חלקו השני הוא מדרש תנחומא על ספר במדבר. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)