מרד הגויים במלך המשיח

פרק ב' הוא שיר מזמור לכבוד מלך, משיח ה', הגובר על כל אויביו בעזרת ה' התומך בו. בפרק לא נזכר מיהו המלך עליו מדובר ומי הם העמים המורדים בו, האם מדובר במאורע מסוים, שניתן לזהותו, או בתיאור כללי.

במדרשי חז"ל נדרש מזמור זה על אחרית הימים. המלך המתואר במזמור הוא המלך המשיח, המלך מצאצאי דוד שיוכתר בעת הגאולה האחרונה. מרד העמים הוא המלחמה המתוארת אצל יחזקאל, מלחמת גוג ומגוג העולים על ירושלים למלחמה, ומובסים על הריה. המשורר מתאר את אחרית הימים כאילו היא כבר מתרחשת בהווה.

יש המפרשים שאין מדובר כאן על אחרית הימים אלא על אחת ממלחמות דוד, או מלך מצאצאיו, נגד הגויים שמרדו בו. המלך מכונה "משיח" כיוון שנמשח בשמן המשחה.

הגויים מבקשים לפרוק עול. מערכת החוקים והמגבלות שמטיל המלך נחשבת בעיניהם למוסרות ועבותות הם החבלים הרותמים את הבהמה לעגלה, והם מבקשים לנתק את המוסרות ולהסיר את העבותות.

הפרק מתחלק לארבעה חלקים:

בחלקו הראשון מתואר מרד הגויים במשיח ה'.

בחלק השני תגובת ה' ותשובתו לגויים: "יושב בשמים ישחק, ה' ילעג למו" (ד). 

בחלק השלישי מדבר המלך עצמו: "ה' אמר אלי בני אתה, אני היום ילידתיך" (ז). ה' מבטיח למלך: "שאל ממני ואתנה גויים נחלתך" (ח). אם יקבלו מלכותך-מלכותי מוטב, ואם לאו - יהיה עליך לשברם: "תרועם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם" (ט).

חלקו האחרון של הפרק הוא אזהרה למלכי הגויים לקבל את עול ה' ואת מלכות משיחו. 

בפרק א' העמיד המשורר את הצדיק היחיד אל מול הרשע. על הצדיק אמר: "אשרי האיש" (א', א). ועל הרשע אמר: "ודרך רשעים תאבד" (שם, ו). בסיום פרק ב' משתמש המשורר באותם ביטויים למלכי הגויים: "אשרי כל חוסי בו" (יב).

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת