לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:
הפרק פותח בתיאורו של עבד ה׳, המסמל לחלק מהדעות את עם ישראל, ומשרטט את דמותו המיוחדת כשופט לעמים. בחלק האחרון שוב פונה הנביא לעבד ה׳ אולם הפעם בביקורת על אטימותו לרצון ה׳ המתגלה אליו דרך האירועים ההיסטוריים.
א. ׳הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ בּוֹ בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי... לֹא יִצְעַק וְלֹא יִשָּׂא׳ [א].
1) בפסוקים ב-ג מופיעים חמשה פעלים המלווים בשלילה ביחס לעבד ה׳. מה המשותף לכולם, ומהו אופיה של דרך המשפט של העבד העולה מהם?
רד"ק: ׳לא יצעק - כמו שהוא דרך השופט לזעוק על הנשפטים לפניו ולהכריחם לדברי משפטו הוא לא יהיה צריך לזה כי בנחת ידבר להם והם יקבלו דבריו׳.
2) כיצד פסוק ד ׳מאזן׳ את העולה מפסוקים ב-ג? שימו לב להקבלה הניגודית בין פסוק ג לפסוק ד בשורשים ׳כהה׳ ו׳רצץ׳.
ב. דמותו של עבד ה׳ שנחה עליו רוח ה׳ השופט בצדק, דומה לזו של ה׳חוטר׳ בפרק י"א,א-י – עמדו על הדמיון ברוח ה׳ הנחה עליו, במשפט הצדק לעמים, ובאופיו הלא שגרתי של המשפט. במה נבדלות שתי הדמויות? התייחסו לזהות הדמות, לתפקידה ולמיקומה.
ג. בהמשך הפסקה מפורטים שני שלבים – מעשי ה׳ [ה] והייעוד שהטיל על עבדו [ו-ז]. מה היחס בין שני שלבים אלה, וכיצד משלים עבד ה׳, הרומז כאן ככל הנראה לעם ישראל, את מעשי ה׳ בבריאה [ראו גם לקמן ס׳,א-ג]?
ד. 'מִי עִוֵּר כִּי אִם עַבְדִּי וְחֵרֵשׁ כְּמַלְאָכִי אֶשְׁלָח?׳ בניגוד לנבואה הקודמת, שדיברה בייעודו הנשגב של העבד, בנבואה זו [יח-כה] יש ביקורת נבואית על ׳עיוורונו׳ ו׳חירשותו׳ הקשים. למה רומז הנביא בדימוי זה? ראו פסוקים כג-כה. דימוי מקביל מופיע גם בתחילת הספר – בנבואת ההקדשה של ישעיהו [ו׳,י]. מה תפקיד העיוורון והחירשות שם, ולמה הוא הוביל?
ה. ׳ה׳ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׳ [כא] - פסוק זה מופיע בלב נבואתנו, בין הדימוי לפתרונו. נחלקו המפרשים בהבנתו ובהקשרו במהלך הנבואה.
רד"ק: ׳יעשה לא למענכם שיגדיל תורתו בימי הגאולה ויאדיר אותה כמו שכתוב כי מלאה הארץ דעה את ה׳ ואז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תשמענה, אבל עתה הם חרשים ועורים ובזויים כי הוא עם בזוז ושסוי ולא יבינו ולא ישכילו כי בעונותיהם יהיה להם זה׳.
פרשנות שונה עולה מדברי המשנה בסוף מכות [ג׳,טז]: ׳רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר׳.
מהי תכלית ׳חפצו׳ של ה׳ לפי כל פירוש?
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"