עבר מפואר, ללא עתיד

היחסים בין ממלכת ישראל לבין צור היו טובים. טובים מידי. לא ארכו הימים ונערכו נישואים מלכותיים, בין מלך ישראל לבין בת מלך צידון, שכנתה ובת בריתה של צור. נישואים פוליטיים כאלה אינם זרים במרחב. גם שלמה נשא את בת פרעה מלך מצרים. אבל הנישואים עם בת מלך צידון השחיתו את המלוכה מאוד. לא עוד הנשים המטות את לבב המלך, כפי שקרה לשלמה, אלא האישה המנהלת את מערכת המשפט. המלך הוא אחאב, והאישה – איזבל.

ההשפעה של איזבל הייתה לא רק בתחום עבודת האלילים. ארבע מאות נביאים היו באוכלי שלחן איזבל! ההשפעה הייתה גם בהתערבותה בסדרי המלוכה והמשפט. כרם נבות היזרעאלי, והמשפט הידוע לשמצה, על פיו הוצא נבות להורג - כל אלה היו פרי תכנונה של איזבל, בת אתבעל מלך צידונים.

בהמשך, היחסים הטובים עם צור מתרופפים והולכים. עמוס כבר מתקיף את צור התקפה נמרצת (עמוס א', ט-י). גם ישעיהו הנביא, סמוך לדברי עמוס, מנבא נבואת רעה על צור (ישעיהו כ"ג)

ועובר עוד דור, וצדקיהו מומלך על יהודה. והוא מנסה ליצור קואליציה של עמי האזור נגד נבוכדנצר. זה המלך שישעיהו איים בו על צור, זה המלך העולה עכשיו לגדולה, וכובש את האזור כולו. ובין המתאספים לשיחות אלה אנו פוגשים את צור. הקואליציה לא קמה ולא סייעה ביד ירושלים. מלך בבל כובש את העיר, ובבבל קורא יחזקאל תגר נגד צור, וחוזה את מפלתה:

כי כה אמר ה' הנני מביא אל צר נבוכדראצר מלך בבל מצפון
מלך מלכים בסוס וברכב ובפרשים וקהל ועם רב:...
והשבתי המון שיריך וקול כנוריך לא ישמע עוד:
ונתתיך לצחיח סלע משטח חרמים תהיה לא תבנה עוד
כי אני ה' דברתי נאם אדני ה': (כ"ו, ז-יד)

בפרק כ"ז מקונן יחזקאל על צור. הפרק בנוי בצורה מוזרה: הוא כולל רשימות ארוכות של עמים ושל סחורתם. צורה זו של קינה מעוררת פליאה. חוקרים מכנים את פרק כ"ז כרשימת מסחר, והוא כמו מועתק מרשימה של פעולות מסחריות שנעשו בצור.

האוזן הרגישה תשמע בפרק זה משהו קצת שונה. אמנם רשימת מסחר בפרק, אבל לא רשימה של סוחר הגאה במרכולתו, אלא רשימה של פושט רגל, רשימה של הכרוז המוכר במכירה פומבית את מה שנותר במחסניו של העשיר לשעבר.

וכך ממשיך הנביא למנות את כל עברה המפואר של צור - עבר שאין לו עתיד.

נערך ע"י צוות אתר התנך,

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת.