"אֵלֵךְ אָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנָי, בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי" (הושע ה', טו)
איכה רבה (וילנא) פתיחתות ד"ה כה רבי יוחנן
רבי יוחנן פתח: "תנו לה' אלהיכם כבוד בטרם יחשיך" (ירמיה י"ג, טז)...
עשר מסעות נסעה השכינה: מכרוב לכרוב, ומכרוב למפתן הבית, מן מפתן הבית לכרובים, ומן הכרובים לשער הקדמוני, משער הקדמוני לחצר, מן החצר לגג, מן הגג למזבח, מן המזבח לחומה, מן החומה לעיר, מן העיר להר הזיתים... מן העיר להר הזיתים דכתיב: "ויעל כבוד ה' מעל תוך העיר ויעמד על ההר אשר מקדם לעיר" (יחזקאל י"א, כג).
אמר רבי יונתן: שלש שנים ומחצה עשתה השכינה יושבת על הר הזתים סבורה שמא ישראל יעשו תשובה, ולא עשו, והיתה בת קול מכרזת ואומרת: "שובו בנים שובבים" (ירמיה ג', כב), "שובו אלי ואשובה אליכם" (מלאכי ג', ז), וכיון שלא עשו תשובה אמרה: "אלך אשובה אל מקומי" (הושע ה', טו).
על אותה שעה הוא אומר: "תנו לה' אלהיכם כבוד בטרם יחשיך" (ירמיה י"ג, טז) - בטרם יחשיך לכם מדברי תורה, בטרם יחשיך לכם מדברי נבואה.
איכה רבה - מדרש אגדה פרשני על מגילת איכה. המדרש נערך בארץ ישראל, ככל הנראה במאה החמישית או השישית לספירת הנוצרים. לאחר עריכתו נעשה שימוש רב במדרש בדרשות בציבור בתשעה באב, וכך במשך הזמן הפך לשני חיבורים נפרדים, המשקפים נוסחים שונים של המדרש. נוסחים אלה התפתחו במקומות שונים: נוסח אחד התפתח באיטליה ובאשכנז והנוסח השני התפתח בספרד ובמזרח; לכל אחד מן הנוסחים נוספו מקורות שונים ומגוונים שעניינם אבל ונחמה. בידינו שתי מהדורות דפוס של המדרש המשקפות את שני נוסחיו: מדרש איכה רבה, בתוך 'מדרש חמש מגילות', ומדרש איכה רבה במהדורת בובר (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)