על הנשמה ועל יצר הרע

ילקוט שמעוני, איוב פרק כז, סימן תתקיד

"כי כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי" (איוב כ"ז, ג) -
שאל אנטונינוס את רבי: 
מאימתי נשמה נתונה באדם, משיצא ממעי אמו או עד שלא יצא ממעי אמו? 
אמר לו: משיצא ממעי אמו. 
אמר לו: לאו, משל אם תניח בשר שלשה ימים בלא מלח מיד הוא מסריח. 
והודה לו רבי שהשוה לדעת המקרא, שנאמר: "כי כל עוד נשמתי בי" (שם). 
מאימתי ניתנה בי נשמה? משפקדתני. 

ועוד שאלו: 
מאימתי יצר הרע נתון באדם, משיצא ממעי אמו או עד שלא יצא ממעי אמו?
אמר לו: עד שלא יצא ממעי אמו. 
אמר לו: לאו, שאילו נתון בעוד שהוא במעי אמו, היה חוטט את בני מעיה ויוצא.
והודה לו רבי ששוה לדעת המקרא, שנאמר: "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח', כא). 
אמר ר' יודן: "מִנְּעָרָיו" כתיב, משעה שהוא ננער ממעי אמו.

ילקוט שמעוני - לקט אגדות, בדרך פירוש או דרשה, המלוקטות מהתלמוד ומספרי מדרש קדמונים, ומסודרות כסדר התנ"ך. חלוקות הדעות מי חיבר את הילקוט. הוא נזכר לראשונה בדברי האברבנאל. בילקוט שני חלקים: תורה, ובו 963 רמזים; נביאים וכתובים ובו 1085 רמזים.