"שָׁמַעְתִּי חֶרְפַּת מוֹאָב וְגִדֻּפֵי בְּנֵי עַמּוֹן אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶת עַמִּי וַיַּגְדִּילוּ עַל גְּבוּלָם" (צפניה ב', ח)
רש"י צפניה פרק ב' פסוק ח
אשר חרפו את עמי - כשהיו מוליכין ישראל בגולה לצד ארץ כשדים והיו עוברין דרך עמון ומואב, ורואים ישראל בוכים וגונחים וצועקין, היו מונין [=מקנתרים] אותן ואומרים: מה לכם להיות סגופים? מה תבכו? הלא לבית אביכם אתם הולכים, בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם...
רש"י ישעיהו פרק ט"ו פסוק ז
... שהיו כפויי טובה, שהרי בכמה מקומות עמד אברהם ללוט: בצאתו מחרן, ובלכתו למצרים, ובזכותו שולח מתוך ההפכה, ונלחם עליו עם אמרפל וחביריו, והיה להם לגמול טובה לזרעו, והם היו מונים [=מקנתרים] אותם כשהגלה סנחרב לראובני ולגדי, והיו ישראל בוכים ומתאוננים והיו אומרים להם: על מה אתם מתאוננים והלא לבית אביכם אתם הולכים, אברהם אביכם לא מעבר הנהר בא? וזהו שנאמר (צפניה ב', ח): "שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון". ועוד שסייעו את סנחרב שלש שנים שצר על שומרון הוא שנאמר (ישעיהו ט"ז, יד): "בשלש שנים כשני שכיר ונקלה [כל] כבוד מואב"
רש"י - ר' שלמה יצחקי. גדול פרשני המקרא והתלמוד. חי בצרפת בין השנים 1040-1105. הקים ישיבה בטרואה, בה עסקו לא רק בלימוד תלמוד אלא גם בלימוד מקרא. מצאצאיו: רשב"ם; רבנו תם; ר' יצחק הזקן מבעלי התוספות.