"אָבְלָה נָבְלָה הָאָרֶץ אֻמְלְלָה נָבְלָה תֵּבֵל אֻמְלָלוּ מְרוֹם עַם הָאָרֶץ" (ישעיהו כ"ד, ד)
אבלה נבלה. עתה מצייר חורבן ארץ ישראל מדרגה אחר מדרגה,
תחלה נחרבה הארץ שהם המקומות הבלתי מיושבים, אבלה מאין עובר ושב,
ואחרי זה נבלה ונשחתה לגמרי כי עלו בה שמיר ושית ע"י שהיתה שממה באין עובד אדמה,
אחר כך אמללה נבלה תבל, נחרבו גם המקומות המיושבים מבני אדם כי גלו יושביהם,
אחרי זה אמללו גם מרום עם הארץ, נחרבה עיר המלוכה וגלו השרים ובית המלכות.
(ונוכל לכוון מליצתו זאת המשולשת על שלש פעמים שהניף סנחריב ידו על בני אפרים, תחלה בני עבר הירדן, ואחרי זה ארץ זבולון ונפתלי, ואחר כך הגלה את כולם).
מלבי"ם - ר' מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל (1809-1879), נולד בפולין ונפטר ברוסיה. רוב שנותיו נדד במזרח אירופה ושימש כרב בערים אחדות. בפירושו לתורה, "התורה והמצווה", מביא את מדרשי ההלכה ודן בהם בהשוואה לפשט הפסוקים תוך דיוקים בדקדוק המקרא.