"בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי" (תהילים כ"ג, ב)
"וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל עֵץ מַאֲכָל לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים והיו [וְהָיָה] פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה" (מ"ז, יב)
מדרש תהלים (בובר) מזמור כג ד"ה [ז] רבנן פתרי
רבנן פתרי [=פתרו, פירשו] קרא [=את הפסוק] בישראל: בנאות דשא ירביצני - אני ארעה צאני ואני ארביצם (יחז' ל"ד טו). על מי מנוחות ינהלני – שנאמר: ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה [וגו'] (יח' מ"ז יב). ומהו ועלהו לתרופה? רב ושמואל, חד אמר להתיר פה אלמים, וחד אמר להתיר פה עקרות.
מדרש תהילים - מדרש אגדה לספר תהילים הדורש את מזמורי תהילים לפי סדרם. חלק מהמדרש נערך ככל הנראה בארץ ישראל בין המאה השמינית למאה העשירית (על פרקים א'-קי"ח) וחלק אחר שלו (פרקים קי"ט-ק"נ) נערך מאוחר יותר. ההבדל בין החלקים ניכר בכך שהדרשות בחלק השני קצרות יותר ושמות חכמים כמעט ולא נזכרים בו. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)