חלוקת הפרק: 
1. פסוקים א-יב: תיאור גבולות נחלת יהודה 
2. פסוקים יג-יט: נחלת כלב 
3. פסוקים כ-סג: ערי נחלת יהודה 
 
כללי: פרקים ט"ו-י"ט מתארים את חלוקת הארץ על ידי יהושע לתשעה וחצי השבטים. ניתן לשים לב שתיאור ביצוע החלוקה נחלק לשניים: בפרקים ט"ו-י"ז נוחלים שבט יהודה, אפרים ומנשה ואילו בפרקים י"ח-י"ט נוחלים יתר שבעת השבטים. בין לבין עם ישראל מעמידים את המשכן בשילה (והמחנה עולה סוף סוף מהגלגל). מפרק י"ח,ג אנו למדים שסיבת החלוקה הזו נעוצה בכך ששבעת השבטים התרפו בקבלת נחלתם.
 
1. פסוקים א-יב: תיאור גבולות נחלת יהודה 

ניתן לראות שנחלת יהודה מתוארת הן על ידי גבולות גיאוגרפיים מדרום לצפון (א-יב) והן על ידי תיאור הערים השונות מדרום לצפון המחולקות לפי אזורים שונים (כ-סג). בין שני התיאורים הללו מופיע תיאור כיבוש ערי חברון על ידי כלב ועתניאל.
באשר לגודלה המיוחד של נחלת יהודה (שלמעשה גדולה יותר מכל שאר הנחלות בעבר הירדן המערבי גם יחד) ניתן לומר שהדבר נובע, בין היתר, מכך ששמעון נחלו בתוך נחלת יהודה כמתואר בתחילת פרק י"ט.
 
2. פסוקים יג-יט: נחלת כלב

א. פס' יח – ניכר שאין הדבר פשוט כל כך לבקש את אשר בקשה עכסה ולכן הכתוב משתמש בלשון "ותסיתהו". כמו כן, בבקשת השדה היא רק רומזת למה שהיא באמת צריכה. כנראה שעתניאל לא עשה את שביקשה ולכן היא פעלה לבדה.

ב. פס' יט – 'גלת' – מזוהה ליד הישוב עתניאל.
 
3. פסוקים כ-סג: ערי נחלת יהודה 

באזור החוף וירושלים אין הכתוב מונה אלא ערים מרכזיות בלבד. הסיבה היא, כנראה, משום שבני ישראל לא הורישו אזורים אלו. יש לציין שתיאור מפורט ומסודר זה אינו מופיע אצל שאר השבטים.