סיפורי שמשון
את סיפורי שמשון ניתן לחלק לשלושה חלקים כאשר כל חלק עוסק למעשה באישה אחרת. על פי חלוקה זו הסיפור הראשון על שמשון, שמורכב כמובן מחלקי משנה, מתחיל בפרק י"ד ומסתיים בסוף פרק ט"ו. הסיפור השני הוא קצר ומופיע בתחילת פרק ט"ז ולאחריו עד סוף הפרק מופיע הסיפור השלישי.
פרק י"ד
חלוקת הפרק:
1. פס' א-ט: בקשת שמשון לשאת אישה מתמנתה
2. פס' י-כ: משתה הנישואין, החידה ותוצאותיה
1. פס' א-ט: בקשת שמשון לשאת אישה מתמנתה
א. פס' א-ד – המציאות הנגלית לעניינו בעיתית שהרי על פניו נראה שבמקום להושיע את ישראל מיד פלשתים שמשון מתחבר עימהם! אכן פס' ד מגלה שיש כאן תכנית אלוקית שמגמתה בסופו של דבר היא הפגיעה בפלשתים על אף שהוריו של שמשון, וכנראה גם שמשון עצמו, לא מודעים אליה. יש שהעירו שלמעשה ניתן לראות כאן בפסוק שלוש נקודות מבט: המבט של שמשון הנמשך אחר עיניו, המבט של הוריו שהוא מבט לאומי והמבט של הכתוב שמספר לנו על המבט האלוקי. אולם יש שביארו שלפחות בשלב זה אכן שמשון פועל בערמה מתוך תחושת שליחות ומשמעותו של פסוק ד היא שהוריו לא ידעו שהוא-שמשון (ולא ה') מבקש "תאנה". לפי פירוש זה נפילתו של שמשון הייתה רק בהמשך, בשני הסיפורים בפרק ט"ז.
נראה שבכך נחלקו התנאים במקור הבא בתוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק ג:
"שמשון בעיניו מרד שנאמר: 'ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי וגו'' (י"ד, ג), אף הוא בעיניו לקה שנאמר: 'ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו וגו'' (ט"ז, כא). רבי אומר תחלת קלקלתו בעזה היתה אף עונשו לא היתה אלא בעזה".
ב. פס' ה-ו – הכרמים אינם על אם הדרך (וכפי שעולה במפורש מפסוק ח - "ויסר לראות") ואם כן שמשון סטה מן הדרך ונכנס אליהם ללא הוריו. לא ברור אומנם, על דרך הפשט, מדוע נכנס לשם.
ג. פס' ו – מדוע לא אמר לאביו ולאמו? אפשר שיש בכך ביטוי להפתעה שלו מעצמו, מהכוח שפתאום הוא מצא בעצמו.
ד. פס' ח – מצד אחד הוא הולך לראות ולהיזכר במה שעשה (אולי ביטוי לגאווה שאוחזת בו) אך מצד שני הוא עדיין לא אומר להוריו (ביטוי לצניעות).
2. פס' י-כ: משתה הנישואין, החידה ותוצאותיה
פס' יז – "כי הציקתהו" – נשים מציקות מכניעות את שמשון. כך גם לקמן ט"ז, טז.