משה עולה להר העברים הוא הר נבו על מנת להסתכל על ארץ ישראל. אולם, למרבית הפלא הוא מתבקש להסתכל גם מזרחה. מדוע? והלוא לכאורה זו לא ארץ ישראל?
פרשת ואתחנן (ג') פותחת בתיאור תחינותיו של משה אל ה' לעבור את הירדן כדי לראות את הארץ הטובה אולם ה' מסרב לתת לו לעבור ואוסר עליו לחזור על בקשה זאת בשנית.
משה מצטווה כתחליף לכך לעלות אל הר העברים ולהסתכל על הארץ: "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה" (ג', כז). היינו מצפים כי משה יסתכל לכיוון צפון, מערב ודרום אולם מדוע עליו להסתכל לכיוון מזרח הנמצא מאחוריו? הלוא ברור לכאורה שאין עבר הירדן המזרחי בכלל הארץ המקודשת?
אם תאמרו כי לא צריך להיות כל כך קטנוניים וזהו ביטוי סתמי הכולל את ארבע רוחות השמים הרי שגם בסוף ספר דברים עת בה משה עולה בפועל להר העברים נאמר במפורש "ויראהו ה' את כל הארץ את הגלעד עד דן" (ל"ד, א).
נראה בברור כי גם הגלעד ועבר הירדן המזרחי הינם חלק מארץ ישראל המקודשת אלא שחלק זה עוד לא התקדש עד שכבשו בני ישראל את עבר הירדן המערבי הנקרא בתורה 'ארץ כנען'.
זו גם הסיבה שבפרק ג' מתאר משה שמיוזמתו נתן לשניים וחצי השבטים את חבלי הארץ האלו כחלק מארץ ישראל הכבושה לאחר שיעזרו לאחיהם לכבוש את עבר הירדן המערבי ולא ראה בכך בעיה של מאיסה בארץ חמדה.
נמצא, שהן אמנם משה נכנס לארץ ישראל (בטרם נתקדשה) אך בכל זאת ביקש גם לעבור את הירדן לארץ כנען שלכך לא זכה.