בפרק י' בספר קהלת מופיעים כמה פתגמים וביטויים ידועים:
"חֹפֵר גּוּמָּץ בּוֹ יִפּוֹל וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ" (ח)
הפסוק הוא אחד משלושה פסוקים (ח-י) המתארים את הסכל אשר אינו יודע להזהר, ומעשיו מכשילים אותו. אחד מהם הוא "פורץ גדר" - אדם שעושה פרצה בגדר אבנים וידו נתקלת בנחש השוכן ביניהן. (דעת מקרא)
חז"ל, השתמשו בפתגם זה בהשאלה לעבירה על דברי חכמים, כפי שמפרש רש"י: "פורץ גדר" - סייג של חכמים, לעבור על דבריהם. "ישכנו נחש" - מיתה בידי שמים.
בעברית המודרנית משתמשים בביטוי "פורץ גדר" עבור אדם העובר על החוק, מפר את הכללים או המנהגים.
"לִשְׂחוֹק עֹשִׂים לֶחֶם וְיַיִן יְשַׂמַּח חַיִּים וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת-הַכֹּל" (יט)
פסוק זה מתאר את בזבוז הכסף על הנאה ושמחה. "הכסף יענה את הכל" - הכסף משמח את כולם, כי בלי כסף אין לחם ויין, וכך מתבזבז הכסף. (דעת מקרא)
בעברית המודרנית, פתגם זה מתאר מצב בו ניתן לפתור כל בעיה על ידי כסף. ובהקצנה: הכסף הוא חזות הכל, ויכול לחפות גם על דברים לא ראוים.
"גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל-תְּקַלֵּל וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל-תְּקַלֵּל עָשִׁיר כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת-הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר" (כ)
משמעות הפתגם בעברית המודרנית זהה למשמעותו בפסוק: דברים אינם נשמרים בסוד. דברים שנאמרים בסתר עשויים להתגלות לבסוף.