הגבעונים (החוים) היו שותפים בברית של כל העמים נגד ישראל, ובמקביל כרתו ברית עם ישראל. דומה שהם הערימו גם על ישראל וגם על שאר עמי כנען ובכך העלו את זעמם של העמים שפרצו במלחמה נגדם.
פרק ט' מספר על הברית השנויה במחלוקת בין עם ישראל לגבעונים. הנביא מתאר כיצד הם באו בערמה ופנו באופן כפול הן לנשיאי העדה והן ליהושע בתואנה כי הם מארץ רחוקה ומבקשים להיות בני ברית עם ישראל. בעוד שלנשיאים הם הציגו את היעילות הצבאית שבדבר הרי שליהושע הם הציגו את התועלת הדתית שבכך.
הנביא פותח ב"ויעשו גם המה בערמה" (פס' ד). השאלה המתבקשת היא על מי מוסבת מילת הריבוי 'גם' שנאמרה בפסוק ביחס לגבעונים?
רש"י מפרש כי פרשיה זו מזכירה את מעשה העורמה של בני יעקב ביחס לבני שכם שהרי בשניהם מדובר בעם החוי. בשניהם נתגלתה המרמה כעבור שלושה ימים. ללמדנו שנהגו עם בני ישראל מידה כנגד מידה.
אולם, דומה כי המפתח נמצא בתחילת פרק ט' שם מתואר כי כל מלכי כנען נתקבצו להלחם עם ישראל ובכללם גם החוי (פס' א) שהגבעונים הינם חלק ממנו (פס' ז). נראה כי בעצם החוי שיחק משחק כפול וניסה לכסות את עצמו מכל צד. מחד, הוא כרת ברית עם כל שכניו עמי כנען מתוך מגמה להלחם עם ישראל ולהביסם. אולם מאידך, הם גם עשו בערמה וניסו לכרות ברית עם ישראל כדי שאם הם יסכימו הרי שהם יחסכו מעצמם מלחמה מיותרת שלא ברור שתצלח.
אמנם התוצאה היתה שהם ניצלו אולם שני הצדדים כעסו עליהם. יהושע ונשיאי העדה נזפו בהם על כך שהם רימו בטענתם כי רחוקים הם (פס' כב). ואילו עמי כנען התרגזו עליהם כי הם נטשו את הברית שהיתה להם להלחם בישראל והחליטו להשלים איתם. זו הסיבה שהם פותחים במלחמה נגדם בפרק י'.