ספר שופטים מפתיע אותנו בנפילה הגדולה של העם לאחר ימי הזוהר של תקופת יהושע. אלא שסיפור הבריאה כבר לימד אותנו שלהיסטוריה יש את החשבונות שלה. האדם אינו מכונה הפועלת בקצב קבוע והתקדמותו טעונה פסקי זמן ונסיגות עד שהוא מגיע לייעודו.
ספר שופטים מוביל אותנו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. העם שכבש את הארץ בסערה בימי יהושע, כשהוא מגובש באופן עילאי מבחינה לאומית ורוחנית, התפורר פתאום, התפרק לשבטיו ושקע בקטנות. ההתפוררות הביאה אותו לכישלון רוחני ולשקיעה בביצת החטא ובעקבות החטא והפירוד הלאומי נעשה ישראל מדרס לשכניו ולשוסים מן החוץ.
היינו מצפים שהעם יתפתח בדרך ישרה ובאופן רציף ומדורג, אבל המציאות היא הפוכה – התקדמות העם נעשית בקפיצות ובתנודות חדות מעלה ומטה. אין להכריח את ההיסטוריה להתיישר על פי תבניות שרירותיות. אמנם העולם מתפתח ומתקדם, אבל התעלות זו נעשית תוך תנודות לשני הכיוונים, לכל צעד קדימה, נלווית נסיגה אחורנית, וממנה צועד האדם שוב בקפיצה נחשונית לפנים. האדם אינו פועל כמכונה הפועלת בקצב קבוע, התקדמותו מנקודה לנקודה טעונה פסקי זמן ואפילו נסיגות הכרחיות, שבאמצעותן הוא מעכל ומפנים את אשר הושג.
סדר זה אנו יכולים ללמוד מימי בראשית. סיפור הבריאה מכיל בתוכו את גרעין ימי העולם וקובע את התבנית ההיסטורית של כל הדורות. האדם הוצב בתחילה בגן עדן בנקודת מוצא עליונה, ממנה נפל בחטא, ומשם הוא חוזר ומטפס בכל הדורות למעלה ותוך כדי כך מרחיב את מעגל התפתחותו.
כך הדבר גם במעגל ההיסטורי של ספרי יהושע ושופטים. העם לא התפתח משבטים נפרדים אלא נולד ביציאת מצרים כעם מגובש. שיאו של הליכוד הלאומי היה בשנות הליכתו במדבר סביב המשכן המשותף תחת הנהגתם הריכוזית של משה ויהושע. כניסתו לארץ שינתה את דפוס חייו, היא חייבה התמסרות להפרחת שממותיה ויצירת התיישבות אדירה ובסיס כלכלי איתן. באופן טבעי התמכרו השבטים לטיפוח נחלותיהם, אבל משום כך שקעו בתוך עצמם ושברו את המסגרת המאוחדת של העם, דבר ששינה את ערכי העם וחשף אותו להשפעה כנענית.
אולם בתוך האפלה צעד העם לאיטו ובנה את עצמו מחדש, וסופו שחזר והתאחד והגיע בימי דוד ושלמה אל תקופת הזהב והזוהר שלו, שבה הופיעה השכינה בישראל באופן השלם והמרוכז ביותר.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'עוז וענווה – עיונים ביהושע ושופטים', בהוצאת מדרשת הגולן