שבנא - ראש הנכנעים

חלקו השני של הפרק שלנו מדבר על שבנא, שהיה ככל הנראה אדם משמעותי בחצרו של המלך חזקיה (נשלח כנציג המלך במשלחת לסנחריב – מלכים ב י"ח, יח). אבל הנביא מנבא לו מוות קשה ואת החלפתו באליקים בן חלקיה. מדוע זכה שבנא לכזו נבואה?

המדרש בבבלי סנהדרין (כ"ו עמוד א) מציג את שבנא כמי שדן עם חזקיה בשאלה - האם להיכנע לאשור או להמשיך ולהילחם? המדרש מתאר שלחזקיה היו 11,000 לוחמים ואילו לשבנא היו 13,000 לוחמים. שבנא וצבאו החליטו להיכנע ואילו חזקיה וסיעתו החליטו שלא להיכנע. חזקיה, שהבין את יחסי הכוחות, תהה האם עליו להתחשב בזה. אך ישעיה השיב לחזקיה שהיות ושבנא נחשב כ'קשר רשעים' הוא אינו נספר, ולכן אין כאן רוב ומיעוט.

אבל שבנא לא הסתפק בכך, הוא רצה להיקבר ליד מלכי בית דוד במקום שבו נקברים האנשים החשובים. וכאן מעיד עליו הנביא: "מַה לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה כִּי חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר..." (טז). ולכן מענישו בצרעת – העונש שמחייב הרחקה מהשלטון ואף הוצאה מהקהל:

""ועטך עטה" (יז) -
אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מלמד שפרחה בו צרעת.
כתיב הכא (=כאן): "ועטך עטה"
וכתיב התם (=שם בויקרא י"ג): "ועל שפם יעטה"".

המדרש אינו מסתפק בצרעת ומחיל על הרוצה להיכנע עונש חמור יותר:

""צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים" וגו' (יח).
תנא: הוא ביקש קלון בית אדניו - לפיכך נהפך כבודו לקלון.
כי הוה נפיק איהו, אתא גבריאל אחדיה לדשא באפי משרייתיה (=כאשר יצא (לסנחריב) בא גבריאל וסגר את הדלת לפני הצבא שלו)".

המדרש לקח את הפסוקים העמומים על שבנא, והפך אותם לסמל לאלו הרוצים להיכנע ופוגעים ברוחו של העם - תופעה שחזרה כמה וכמה פעמים לאורך ההיסטוריה. וכך, במדרש פשוט, הופך להיות שבנא 'נציג הנכנעים' ההיסטורי.  

עוד על שבנא ועל עונשו ניתן לשמוע בשיעורו של הרב אורי שרקי

באדיבות אתר 929