שובי שובי השולמית

"שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית" (א) כך פונה הדוד לרעיה בפרקנו. מדוע שולמית? הפרשנים מעלים הצעות שונות - שונמית, ירושלמית, ואולי זוגתו של שלמה היא שולמית. לאור פרשנותם של חז"ל את שיר השירים, השולמית היא כינויו של עם ישראל. המדרש הבא מסביר את הכינוי כקשור למילה שלום, ובדבריו מעמיד אותנו המדרש מול תמונה עשירה של מרכיביו השונים של השלום:

"ר' ברכיה פתח…

השולמית -

שמסיימים לה שלום בכל יום ויום (=ברכת כהנים מסתיימת במילה שלום)...

אומה ששלום העולמים דר בתוכה...

אומה שאני עתיד ליתן לה שלום...

אומה שאני עתיד לנטות אליה שלום...

ר' שמואל בר' תנחום ר' חנן בר ברכיה משום ר' אידי אומה שעשת שלום ביני ובין עולמי שאילולי היא הייתי מחריב עולמי"

(בראשית רבה פרשה סו)

ארבע פעמים מתאר ר' ברכיה את שלומה של השולמית. לרביעייה של ר' ברכיה יש מבנה מסורג - היא משלבת שני סוגים של שלום - האחד הוא שלום בתוך עם ישראל, השני הוא שלום בין ישראל לאלוקיו. כך המשפטים הראשון והשלישי עוסקים בשלום הפנימי והמשפטים השני והרביעי עוסקים בשלום שבין ישראל לאלוקים. השלום על פי ר' ברכיה הוא אופקי ואנכי גם יחד, הוא חיבור במישור הארצי וחיבור אל האלוקי. על דבריו של ר' ברכיה מוסיף ר' שמואל רובד שמעצים את הזיקה שבין שני המישורים - השולמית היא אומה שעושה שלום "ביני ובין עולמי".

הדרשה כולה מופיעה במדרש בראשית רבה במסגרת המילים שאומר יצחק ליעקב בברכתו "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם" (בראשית כ"ז, כח). וכך משתלבת תמונת השלום בתוך תמונת הטל - הטל היורד משמים ויוצר זיקה וחיבור בין שמים לארץ.

באדיבות אתר 929