שחרור עבדים זמני

בפסוקים הראשונים בפרק ל"ד (א-ב) מתואר הרקע ההיסטורי לנבואה: המצור על ירושלים בשנה העשירית לצדקיהו. מיד אחר כך מופיעה נבואת הפורענות האישית לצדקיהו המעורבת בנחמה פורתא (ג-ה). חלקו העיקרי של הפרק מספר כיצד במהלך המצור, כשנה וחצי קודם החורבן, כרתו אנשי ירושלים ברית והתחייבו לשלח לחופשי את עבדיהם. כאשר המצור הוסר בעקבות עלייתו של פרעה על צבא בבל (מה שהתברר מאוחר יותר כהסרה זמנית), חזרו בהם אנשי ירושלים ושעבדו מחדש את עבדיהם. ירמיהו מתייחס למעשה הזה ומנבא לעם נבואת תוכחה קשה, המבקרת את הפרת הברית ומנבאת על החורבן שיבוא בעקבותיה.

א. נסו לחשוב מהם המניעים שהביאו את אנשי ירושלים לקיים את מצוות שחרור העבדים דווקא בשיאו של המצור, הן מבחינה דתית והן מבחינה תועלתנית. שימו לב לתפקודו המוגבל של עבד בזמן המצור (בייחוד עבדים שעסקו בחקלאות) לעומת עלות אחזקתו, ולמוטיבציה של אדם משועבד להלחם כנגד האויב.

ב. שתי בריתות קדומות ניצבות ברקע הנבואה על כריתת הברית בימי צדקיהו: ברית סיני וברית בין הבתרים.

1) הנביא כורך בפסוק יג את ברית סיני עם היציאה ממצרים - ׳מבית עבדים׳. מהי משמעות הזכרת היציאה ממצרים דווקא בנבואה זו? ראו את ההנמקה לשחרור עבדים בפרשת היובל (ויקרא כ"ה,מב). בעקבות כך, האם תוכלו למצוא הנהגת מידה כנגד מידה בעונש השעבוד לבבל המושת על העם בנבואתנו?

2) במהלך הנבואה מופיעים כמה ביטויים ותיאורים המזכירים את ברית בין הבתרים: השוו את פסוקים יח-יט לבראשית ט"ו,ט-י, יז (אלו שני השימושים היחידים של הפועל ׳בתר׳ במקרא). מה מסמל המעבר בין הבתרים בבראשית? העזרו בדברי רד"ק: "רמז בו לכריתת הברית, כמו שעוברים בעלי הברית בין הגזרים והבתרים לקיים הברית".

3) מהו הקשר בין ברית בין הבתרים, אזכור יציאת מצרים, ברית סיני והברית לשחרור העבדים? ראו בראשית ט"ו,יג-יד.

ג. השורש ׳שוב׳ משמש כמילה מנחה בנבואה, ונזכר בכמה משמעויות שונות במהלכה. עקבו אחר מופעיו בנבואה – בתיאור הברית, החטא והעונש. חשבו כיצד הוא מקפל בתוכו את הרעיון המרכזי של הנבואה.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"