"כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ" (דברים כ"ד, יט)
ילקוט שמעוני תורה פרשת כי תצא רמז תתקלז
מעשה בחסיד אחד ששכח עומר בתוך שדהו
אמר לבנו: צא והקרב עלי פר לעולה ופר לזבחי שלמים.
אמר לו: אבא מה ראית לשמוח במצוה זו יותר מכל מצות האמורות בתורה?
אמר לו: כל מצות שבתורה נתן לנו לדעתנו וזה שלא לדעתנו -
אילו עשינוה ברצון לפני המקום לא באת מצוה זו לידינו.
אמר ליה [=לו]: הרי הוא אומר "כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר... [למען יברכך]" -
קבע לו הכתוב ברכה,
והרי דברים קל וחומר:
ומה אם מי שלא מתכוון לזכות וזכה מעלין עליו כאלו זכה,
המתכוון לזכות וזכה על אחת כמה וכמה.
כיוצא בו: "אם נפש אחת תחטא בשגגה" (ויקרא ד', כז),
והרי דברים קל וחומר:
ומה אם מי שלא נתכוון לחטוא וחטא מעלין עליו כאלו חטא,
המתכוון לחטוא וחטא על אחת כמה וכמה.
ילקוט שמעוני - לקט אגדות, בדרך פירוש או דרשה, המלוקטות מהתלמוד ומספרי מדרש קדמונים, ומסודרות כסדר התנ"ך. חלוקות הדעות מי חיבר את הילקוט. הוא נזכר לראשונה בדברי האברבנאל. בילקוט שני חלקים: תורה, ובו 963 רמזים; נביאים וכתובים ובו 1085 רמזים.