שליח להפצת דברי הברית

המסכת השנייה בנבואות ירמיהו (פרקים י"א עד כ') מתחילה שוב בראשית נבואתו, בימי יאשיהו, והפעם במעמד הברית, בשנת 18 ליאשיהו (מלכים ב כ"ג, א-ג).

"ארור האיש אשר לא יִשמַע את דברי הברית הזאת,
אשר צִויתי את אבותיכם
ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מִכּוּר הברזל...
וִהייתֶם לי לעם, ואנכי אהיה לכם לא-להים;
למען הקים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם
לתת להם ארץ זבת חלב ודבש כיום הזה" (ג-ה).

הפִּסקה הזאת, אין בה כלום מסגנונו של ירמיהו, ונאמרה כולה בסגנון משה, ממעמד הברית שבספר דברים* (פרקים ד' ו-ה'; כ"ו עד כ"ט). הגדרת גלות מצרים כצריפת עם ישראל ב"כור הברזל" היא מקורית וייחודית למשה בספר דברים (ד', כ):

"ואֶתכֶם לקח ה'
וַיוֹצִא אֶתכֶם מִכּוּר הברזל ממצרים,
להיות לו לעם נחלה כיום הזה".

ירמיהו הגיב במענה היחיד המתבקש ממי שנכנס לברית:
"וָאַעַן וָאֹמַר –
אָמֵן,  ה'" (ה).

בפסקה הבאה כבר יש כמה ביטויים אופייניים לירמיהו, כמו "הַשְכֵּם והָעֵד" (ז), והיא מסבירה את שליחותו המיוחדת של ירמיהו בשנת 18 ליאשיהו – להפיץ את "דברי הברית" "בעָרֵי יהודה וּבְחֻצוֹת ירושלִַם" (ו).

יאשיהו הוביל את המעמד בבית ה' עם הכוהנים והשרים, ואילו ירמיהו, הנביא הכפרי, הכֹהן מענתות, נשלח לציבור הפשוט, שלא היה מעורב בהכרעות הגדולות של בית המלוכה – לנטוש את דרך מנשה ואמון, ולחזור לברית משה. בפסקה השלישית והרביעית (ט-יג) אנו שומעים כבר על הפרת הברית, ועל העונש, ולכן כבר משתקפים ימי יהויקים – "שָבוּ על עֲוֹנֹת אבותם הראשֹנים" (י).

_______________________

* בימי יאשיהו וירמיהו הרבו להשתמש בסגנון ספר דברים; אין ללמוד מכך דבר ביחס לזמן חיבורו; גם בישעיהו יש נוכחות חזקה של ספר דברים.

באדיבות אתר 929