מרדכי אינו נוהג מנהג הורים המשלחים את ילדיהם הקטינים לתוכניות "ריאליטי", על מנת שיהיו בחברת "נערי המלך", ייהנו מן הרייטינג וה"לייקים", ואולי יגשימו את החלום ויזכו בפרס הגדול ובתהילה. להיפך הוא דואג מאוד, דאגת אב יהודי לבתו.
לאחר תרועת הפתיחה המרהיבה, "שבע ועשרים ומאה מדינה" (א', א), עושר ופאר, "חוּר כרפס ותכלת, אחוז בחבלי בוץ וארגמן... מיטות זהב וכסף" (שם, ו), "והשתיה כדת אין אונס" (שם, ח), מגיע היום שאחרי. הנג אובר. רגע ההתפכחות מן היין ומן הכעס. "כשך חמת המלך אחשורוש" (א). הגירוש כבר נעשה ואין להשיבו. המלכה ה"סוררת" יצאה מן הארמון-ההרמון בבושת פנים, אך מה עושים כעת?
מחפיץ הנשים לא שכח דבר ולא למד דבר. על מנת לבחור את ה"מיועדת", הוא מקבץ "כל נערה בתולה" (ג) אל בית הנשים, משל היו עדר בהמות שיש לכונסו אל הדיר. שם, הן תתמרקנה ותתייפנה לקראת תחרות מלכת היופי, "מיס שושן". ורק אחת, המאושרת שבכולן, תזכה לבוא בשער המלך.
חז"ל הקצינו עוד יותר מעשה החפצה בזוי זה, כשתיארו כיצד המלך "בודק" כל אחת מן הנערות, עד שבחר לבסוף את זו שנשאה חן בעיניו. בעשותם כן, הציבו בפנינו תמרור אזהרה תמידי לכל בעלי מרות לבל ינצלו את מעמדם כדי לבזות את החלש מהן, יפגעו בו וישפילו את כבודו.
מעברו השני של המתרס ניצב הצדיק האחד בשושן. מרדכי, "איש יהודי", גולה מארצו, מציב אנטי-תזה למעשי ההחפצה והנהנתנות של אחשורוש.
לרוב, נגלה מרדכי לעינינו בסיפור המגילה במלוא דלותו. גולֶה זר בארץ, מעין "שלעפער" זקן, לבוש שק ואפר, צם, מתאבל. לצד דלותו החומרית נגלה עושרו הרוחני והערכי. אדם העומד על שלו, שאינו כורע ומשתחווה. שומר סוד ונבון לחש, הדואג להציל את המלך, אפילו הולל הוא, ממזימת המוות שרקחו לו עבדיו.
בעיני מרדכי אסתר אינה חפץ שיש לְשַנֵעַ אותו אל בית הנשים שבשושן, משל היה חבילה או מטען חורג. בעיני מרדכי אסתר היא אדם. ילדה בסיכון, עזובה, נטושה, יתומה מאב ואם. מרדכי אוסף אותה אל ביתו, לוקח אותה לו ל"בת", ונוהג בה מנהג ילדת אוֹמְנה שיש להעניק לה אהבה, רגישות, שימת לב.
מרדכי אינו נוהג מנהג הורים המשלחים את ילדיהם הקטינים לתוכניות "ריאליטי", על מנת שיהיו בחברת "נערי המלך", ייהנו מן הרייטינג וה"לייקים", ואולי יגשימו את החלום ויזכו בפרס הגדול ובתהילה שנלווית לחשיפה במוקד העניינים, בארמון המלך.
לא בכדי מדגיש הכתוב, ופעמיים רצופות (ח, טז), כי אסתר "נלקחת" אל בית המלך, בעל כורחו ובעל כורחה. גם אז, משכלתה אליו הרעה, מרדכי אינו שקט. הוא אבא מודאג. מרדכי מתהלך בכל יום ויום לפני חצר בית הנשים. לדעת את שלום אסתר ומה ייעשה בה. דאגה של "יידישע טאטע", דאגת אב יהודי לבתו, ההולכת ונמשכת, בימים ההם, בזמן הזה.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
באדיבות אתר 929