תשובת האפוד

ניתן לראות ירידה מסוימת באיכות תשובותיו של ה' במהלך הפרק: בהתחלה דוד שואל ונענה בהרחבה: "לך והכית בפלישתים והושעת את קעילה" (ב), "קום רד קעילה כי אני נותן את פלישתים בידך" (ד). אולם בהמשך, התשובות שדוד מקבל קצרות וממוקדות: "ירד" (יא), "יסגירו" (יב). מה גורם להבדל הזה?

אמנם כמה מהמפרשים מבינים כי כל השאלות של דוד בפרק היו באורים ותומים, שהגיעו עם אביתר קודם לכן. אלא שפסוק אחד יוצר שתי בעיות בהבנה הזו:
"וַיְהִי בִּבְרֹחַ אֶבְיָתָר בֶּן-אֲחִימֶלֶךְ אֶל-דָּוִד קְעִילָה אֵפוֹד יָרַד בְּיָדוֹ." (ו)
1. מדוע מופיע שאביתר ירד עם האפוד רק עכשיו, ולא לפני השאלות הראשונות בה'?
2. מהפסוק עולה כי אביתר הגיע אל דוד רק כאשר כבר היה בקעילה, ולא ביער חרת (שם שהה דוד קודם תקיפת קעילה)!

הפרשנים עונים תשובות מקומיות, אך ניתן להציע שהשאילה בה' לא הייתה דווקא על ידי האורים ותומים.
על פי פרק כ"ח פס' ו, יש כמה דרכים לשאול בה': חלומות, נביאים ואורים ותומים.
לכתחילה על המלך להשתמש באורים ותומים כדי להחליט מה לעשות (ראו במדבר כ"ז, כא - "על פיו יצאו ועל פיו יבואו"), אלא שלעיתים זה לא אפשרי ואז ניתן להיעזר בשתי הדרכים האחרות.

כל עוד היה דוד ללא אפוד, הוא שאל בחלומות או בנביא. מרגע שהגיע אפודו של אביתר הוא נצרך לעבור להשתמש רק בו. 
אך האפוד עונה רק לשאלות מסוימות. לפי הבנתו של קאסוטו את תרגום השבעים (לפרק י"ד פס' מא), באורים ותומים היו שני פתקים - "אורים" מלשון ארור ו"תומים" מלשון תום ואמת, שאחד מייצג את התשובה "כן" והשני "לא", ולפי הפתק שיצא היו יודעים מה ענה ה'. בדרך זו ניתן לשאול רק שאלות שהתשובה להן היא כן או לא, לכן התשובות שדוד מקבל כאשר הוא בקעילה שונות מהותית מאלה שקיבל לפני כן.

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי נוער