פרופ' טובה גנזל
Found 118 Search results
יחזקאל - רקע היסטורי ומבוא
פרופ' טובה גנזלכפתיחה לספר יחזקאל, השיעור עוסק ברקע ההיסטורי לנבואות בספר, ונותן תיאור כללי של מהלך הספר.
מעשה מרכבה ומסעות כבוד ה'
פרופ' טובה גנזלנבואת יחזקאל פותחת במעשה מרכבה, שהוא אחד מ"מראות אלקים" אותם רואה יחזקאל במהלך נבואותיו. בהם הוא רואה את מסעות השכינה: בתחילת הספר רואה יחזקאל את עזיבת כבוד ה' את המקדש ואת ירושלים (המתרחשת בדורו), ובסוף הספר הוא חוזה את חזרת כבוד ה' אל המקדש לעתיד לבא. בכך הוא מניח את הבסיס לנבואתו לגולים: ה' לא עזב את ישראל. הברית בין ה' לישראל היא נצחית.
שליחותו הנבואית של יחזקאל
פרופ' טובה גנזלכיצד השליחות של יחזקאל קשורה לאכילת מגילה, ומה בעצם משמעות אכילת המגילה על ידי יחזקאל במיוחד בהשוואה לנביאים אחרים? כחלק משליחותו, הנביא מתואר כצופה הן בפרק ג' והן בפרק ל"ג. נעמוד על ההבדלים שבין שתי הנבואות, ואיך הן משקפות את משמעות שליחותו של יחזקאל.
מעשים סמליים ופשרם - חלק א
פרופ' טובה גנזלשלא כמו נביאים אחרים, יחזקאל מצווה בראשית תקופת נבואתו לשתוק, ולאחר מכן פותח במעשים סמליים. ננסה להסביר את אופיה המיוחד של הנבואה לאור אופיו של העם שמקבל את הנבואה.
מעשים סמליים ופשרם - חלק ב
פרופ' טובה גנזלסיום המעשים הסמליים מלווה בנבואת פורענות קשה שהיא הנמשל למעשים שנעשו לפניה. הנביא מתאר את חומרת מעשי העם, ואת העונש הקשה שצפוי להם בגללם.
על מה חרבה הארץ?
פרופ' טובה גנזלפרק ו' מתייחס לחטאי ישראל בשמות שונים. מתוך עיון טרמינולוגי, מתוך השוואה לפסוקים בספר ויקרא ובספר דברים, ננסה להבין את כוונתו המדויקת של הנביא.
בא הקץ!
פרופ' טובה גנזלבפני יחזקאל עומד האתגר לשכנע את יושבי ירושלים ואת הגולים כי החורבן קרוב, ומאידך כי גלות יהויכין אינה מבשרת את ניתוקם מעם ישראל. נדון בסיבות לקשיים אלו, ובאמצעים בהם יחזקאל משתמש על מנת לשכנע את העם.
מעשי העם במקדש
פרופ' טובה גנזלפרק ח' מתאר את המראה שראה יחזקאל בירושלים. בתחילת המראה, מתוארת העבודה הזרה שקיימת במקדש. נבחין כי התיאור שבפרק תואם לתיאור שבספר דברים, ונעמוד על הקשר בין בין שני התיאורים
עזיבת כבוד ה' את המקדש
פרופ' טובה גנזלבהמשך המראה שרואה יחזקאל בירושלים, אנחנו עדים להריגתם של כל עובדי העבודה הזרה בעיר, ולעזיבת כבוד ה' את המקדש. עם זאת, המראה נחתם במילות נחמה על אודות תקומתה לעתיד של יהודה.
נבואות יחזקאל על צדקיהו
יחזקאל יב, א-כ, ויחזקאל יז
פרופ' טובה גנזלבפרק יב, יחזקאל מצטווה לעשות מעשים סמליים אשר מסמלים חורבן (לעשות כלי גולה, לחתור בקיר, לאכול ברעש), אשר יתרחש בימי צדקיהו. בפרק יז הוא מביא משל על נשר, צמרת ארז וגפן. הנמשל עוסק בביקורת על מרד צדקיהו בבבל. לפי יחזקאל, הפוטנציאל לחידוש המלוכה בישראל מצוי דווקא אצל יהויכין שהוגלה לבבל.
סופם של מלכי יהודה על פי נבואת יחזקאל
פרופ' טובה גנזלהנבואה ביחזקאל יט קשורה לנבואה על צדקיהו בפרק יז ומחזירה אותנו דור נוסף אחורה, לימיהם של יהואחז ויהויקים. קינה זו משלימה את נקודת המבט הנבואית על הגורמים שבגינם גורלה של ירושלים כבר נחתם.
נבואה ונביאים
פרופ' טובה גנזליחזקאל מתמודד עם נביאי השקר, כפי שגם קודמיו התמודדו. במאמר נבחין בסוגים השונים של נביאי השקר, ובכלל מהי נבואת שקר, וכיצד הנביא מתייחס ומתמודד עם כל קבוצה?
'וידעתם כי לא חנם עשיתי'
פרופ' טובה גנזלתיאורי הפורענות הצפויים לעיר גוררים עמהם את השאלה האם יוותרו בה צדיקים, ואם כן, האם בזכותם של הצדיקים ינצלו גם בני משפחותם, או שמא ינצלו הצדיקים לבדם? נח, דניאל ואיוב מוזכרים כטיפוסים של צדיקים שיכולים להנצל מן החורבן. העיסוק בשאלה זו הוא חלק מתורת הגמול שבספר יחזקאל.
מְמַשֵּׁל מְשָׁלִים הוּא
פרופ' טובה גנזלהנבואות שבפרקים ט"ו-כ"ד מרכזות בתוכם רצף של משלים באמצעותם עוסק הנביא בגורלה של ירושלים. השימוש במשל להעברת המסר הנבואי רווח יותר ביחזקאל בהשוואה ליתר הנביאים. אחד המשלים הוא משל האשה הבוגדת. בשונה מנביאים אחרים, שהשתמשו במשל האשה לחיוב ולשלילה, אצל יחזקאל משל האשה משמש רק לשלילה, ולכן בחזון העתידי של יחזקאל אין שימוש בדימוי לאישה.
הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת
פרופ' טובה גנזלפרק יח ביחזקאל עוסק בתורת הגמול. הפרק פותח בתפישת העם: "אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר, וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִקְהֶינָה" ובעקבותיה תשובת הנביא: "הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת". יחזקאל עושה הבחנה בין גזירת החורבן לכלל העם לבין אחריות האדם למעשיו הפרטיים, והגמול האישי שהוא מקבל על כך. במסגרת זו הוא עוסק בעוולות חברתיות.
תּוֹעֲבֹת אֲבוֹתָם
פרופ' טובה גנזלזקני ישראל באים אל יחזקאל לדרוש את ה', ובקשתם נדחית מיד. במקום זאת, יחזקאל מצווה להודיעם את תועבות אבותם, והוא מגולל בפניהם את כל חטאי ישראל בתבנית קבועה: הפרת חוקי ה' על ידי העם, כעס א-להי ולבסוף ויתור אלוקי על מתן העונש בשלמותו, מתוך דאגה לשמו של ה'.סקירה היסטורית זו חשובה להבנת מהלך הגאולה המתואר ע"י יחזקאל.
תחילת הסוף – חרב ה' בידי מלך בבל
פרופ' טובה גנזלרצף הנבואות בפרק כ"א מתארות את סופה של ממלכת יהודה, בפרק זה מוזכר שם ה' 15 פעמים. נראה כי הדגשה זו באה כהנגדה לתפישת העם, כי ה' לא יחריב את ארצו. ומטרתה להדגיש כי הארועים נעשו ברצון ה'. הפרק עוסק בחרב ה' ביד מלך בבל, ובמסע הכיבוש הקרב לירושלים. בשיעור נעסוק גם ברקע ההיסטורי לכיבוש הבבלי.
חורבן העיר
פרופ' טובה גנזלפרקים כב-כד מנבאים על שיתרחש בירושלים בעת המצור והחורבן: פרק כ"ב עוסק בחטאי ירושלים ועונשיה, פרק כ"ג מתאר את בגידתן של האחיות אהלה (שומרון) ואהליבה (ירושלים), ובראשית פרק כ"ד חוזר הנביא על משל הסיר.נראה כי בפרקים אלה נסגרים המעגלים ומתחדדים כל המסרים הנבואיים שנאמרו עד עתה..נבואה זו חותמת את חלקו הראשון של ספר יחזקאל: סדרת התוכחות שניבא יחזקאל לפני החורבן.
נבואות יחזקאל על הגויים- חלק א
פרופ' טובה גנזלחלקו השני של ספר יחזקאל מוקדש לנבואות לגויים. נעסוק בתוכן הנבואות, ברקע ההסטורי, בסדר הופעתן ובמיקומן בספר.
נבואות יחזקאל על הגויים- חלק ב
פרופ' טובה גנזלחלקו השני של ספר יחזקאל מוקדש לנבואות לגויים. נעסוק בתוכן הנבואות, ברקע ההסטורי, בסדר הופעתן ובמיקומן בספר.
העם, הנביא וה' – בתגובה לחורבן
פרופ' טובה גנזלחלקו השלישי של ספר יחזקאל מכיל נבואות נחמה ותקומה לעם ישראל. פרק לג דן בתפקידו של הנביא, ובשינוי של מעמדו עם החורבן. פרק זה עוסק בבתפקידו של יחזקאל כצופה, בהפסקת האלם, במעמדם של גולי יהויכין בהשוואה לאלו שנותרו בארץ לאחר החורבן וביחסי הנביא עם סביבתו.
העדפתו הנצחית של ה' את ישראל על פני אדום
פרופ' טובה גנזלבפרק לה הנביא מנבא אל הר שעיר, ובפרק לו הוא מנבא אל הרי ישראל. נראה שזו נבואה משותפת שעיקר תוכנהּ הוא שהרי ישראל ייבנו על חורבות הר שעיר. בשיעור נעסוק ביחסים בין עשיו ויעקב ובין אדום וישראל, מראשיתם עד לתקופת יחזקאל.
תיאור טהרת העם ביחזקאל
פרופ' טובה גנזלשיאו של תהליך גאולת ישראל בספר יחזקאל הוא טהרת העם על ידי האל, המתוארת בפרק לו כחלק מהכנת העם והכשרתו לשמירה על המקדש העתידי. הנביא מתאר טקס טהרה ייחודי, בו נטהר כל העם. נשווה טקס זה לטהרת טמא מת, ולטקס כריתת הברית לאחר מעמד הר סיני.
תקומתו של העם
פרופ' טובה גנזלבסיומו של פרק ל"ו הנביא מוסיף קומה נוספת לשינוי במעמדו של העם, והיא - שארצו תפרח ותוציא עצים ופירות, כ"גן עדן". בהמשך, הנביא מתאר את נכונות ה' להדרש לבני ישראל, בניגוד לאירועים קודמים בספר יחזקאל. פרק ל"ז - חזון העצמות היבשות - מתאר את חידוש הקשר של ה' עם ישראל, אשר אפילו המתים יהיו שותפים לו.
עתידה של ממלכת ישראל
פרופ' טובה גנזללאחר חזון העצמות היבשות, מפתיע יחזקאל עם נבואה על איחוד ממלכות יהודה וישראל. יחידה נבואית זו מסתיימת בהבטחה שתקומת העם על מרכיביה השונים תהיה נצחית: ישיבת עולם בארץ, נשיא עולם, ברית עולם ומקדש לעולם.
נבואת יחזקאל על גוג מארץ המגוג
פרופ' טובה גנזלפרקים ל"ח-ל"ט מתארים את מלחמת ה' בגוג מארץ המגוג. מלבד מפלתו של גוג, ואופן מלחמת ה' בו, מתוארים גם עוצמת כוחו המיוחדת, וקידוש ה' שיתרחש כתוצאה מתבוסתו. לאחר מכן מתוארת טהרת הארץ ע"י קבורת החללים והעלמת מוקדי פולחן. סופו ותכליתו של התהליך הוא ידיעת הגויים את ה'.
חזון המקדש העתידי: מקדש וכבוד ה' בתוכו
פרופ' טובה גנזלהנבואה על בית המקדש העתידי נאמרת ארבע עשרה שנה לאחר החורבן, לאחר שהעם הפנים והתרגל למציאות חיים בגלות ללא מרכז יהודי פעיל בארץ . הנביא מציג את המקדש באופן מוחשי, עם תוכנית מפורטת, ומתאר את חזרת כבוד ה' אל המקדש. ויחד עם זאת - התכנית לא לגמרי ברורה, ואי אפשר לבנות את המקדש לפיה.
חזון המקדש העתידי: רב הנסתר על הנגלה
פרופ' טובה גנזלהאם תופס העם מקום בחזון המקדש ביחזקאל ומדוע? מה מקומם של הגויים במקדש זה? מה יהיה תפקיד הלויים ותפקיד הכהנים במקדש העתידי? כיצד תראה ההנהגה העתידית של העם - האם יהיה מלך? האם יהיו נביאים?
סיום ספר יחזקאל
פרופ' טובה גנזלבשיעור נעסוק בשני עניינים: א. בסיבת ההבדלים בין חוקי התורה לבין החוקים המוזכרים ביחזקאל (בחלוקת הנחלות, בדיני הקרבנות, בפרטי בניית ועבודת המקדש). ב. בנחל הפלאי היוצא מפתח בית ה' ומגיע עד לערבה.נראה כי נחל זה הוא הדרך להחדרת הקודש לתוך העם יותר מאי פעם בעבר, באמצעות חיבור לשפע ולכוחות מרפא נסיים.
ספר יואל: בצֵל - בין חורבן לגאולה
פרופ' טובה גנזלתאריך פרסום: תשסט | |
הרקע ההיסטורי של ספר יואל עודנו שנוי במחלוקת. בשיעור נציע, כי הנבואה בספר יואל משקפת את המציאות ההיסטורית בארץ, בראשיתה של שיבת ציון, עם חזרת ראשוני הגולים לארצם, בשנים שקדמו לבניית המקדש. בדרך זו יש לראות את ספר יואל כמשלים 'לקונה' בספרות הנבואית, בין ספר יחזקאל, שנבואותיו המאוחרות נאמרו כנראה סביב שנת 570 לפנה"ס, ובין נבואות חגי וזכריה, שנבואותיהם המוקדמות נאמרו בשנת שתיים לדריווש, בשנת 520 לפנה"ס.
בין אדם לחברו בנבואות יחזקאל
פרופ' טובה גנזלתאריך פרסום: תשע | |
העבודה הזרה על גווניה השונים היא הגורם לחורבן ירושלים בנבואת יחזקאל. בשל מיעוט הנבואות העוסקות בכך, נראה כי בנבואתו של יחזקאל מקומן של העוולות החברתיות והמוסריות נדחק לשוליים. בשיעור נתחקה אחר החטאים החברתיים המוזכרים בספר ונדון במקומם ובתפקידם בתוך ספר יחזקאל כולו.
האם צמו על חורבן הבית (הראשון) בימי הבית (השני)?
פרופ' טובה גנזלתאריך פרסום: תשעא | | Hour and 9 minutes
שאלת העם על המשך קיום הצומות (זכריה פרק ז') מעידה, שבניית המקדש לוותה בספקות, בשל המציאות הפוליטית והכלכלית המורכבת בארץ. בעוד השואלים ראו בביטול הצומות מדד לכך שהאל שוכן במקדש שנבנה; תשובתו של זכריה, שאינה חד משמעית ביחס לביטול הצומות, קושרת אותם עם אותן עוולות, שהיוו את הסיבה לצום גדליה, ומחזירה את השאלה – וממילא את ההכרעה ביחס למימד הגאולי שבשיבת ציון – לידיהם של השבים עצמם. מדברי מגילת תענית אנו למדים, שלשאלה זו לא ניתן פתרון חד משמעי וברור על ידי השבים, והיא המשיכה להוות מוקד לדיון לאורך ראשית ימי הבית השני. מגילת תענית מנסה להכריע בשאלה זו באמצעות תקנות שקבעו את תשעה באב וצום גדליה למועדים, ובכך לתת משנה תוקף לנבואת זכריה.
נבואת יחזקאל בסביבתו הבבלית
פרופ' טובה גנזלתאריך פרסום: תשעב | |
בנבואתו ראה יחזקאל מקדש שונה בפרטים רבים מזה שחרב בימיו. כך לדוגמה מורחקים בנבואתו המנהיגים החוטאים מכל זיקה למקדש בגלל חומרת מעשיהם. נבואות אלו ביחזקאל מובנות על רקע חורבן המקדש שנגרם כתוצאה מחילולו וטימואו. בשיעור זה נדון בממצאים המוכרים היום על חיי היהודים בבבל בשנות נבואתו של יחזקאל. נעמוד גם על היבט נוסף של נבואות יחזקאל, העולה מתוך השוואה של תיאור המקדש העתידי ביחזקאל למבנים המצויים בבבל בשנות נבואתו.
מי נותן לגיטימציה לקרבנות אדם?
פרופ' טובה גנזלנפלא כאן, נורא כאן
פרופ' טובה גנזלקשר עם ה', לא עם הארון
פרופ' טובה גנזלכזה מנהיג אנחנו צריכים
פרופ' טובה גנזלסיפור לא פשוט
פרופ' טובה גנזלמתחילים מהסוף
פרופ' טובה גנזלראיתי עיר עוטפת אור
פרופ' טובה גנזלנבואת הקדשה ולאחריה - חורבן
פרופ' טובה גנזלהכיבוש הקרב
פרופ' טובה גנזלמה פשר הנבואה על בבל?
פרופ' טובה גנזלמרחק מגן
פרופ' טובה גנזלהתמודדותם של חכמים עם האתגרים בספר יחזקאל
פרופ' טובה גנזלתאריך פרסום: תשעט | | Hour and 13 minutes
ספר יחזקאל ובעיקר תכנית המקדש והלכותיו המצויה בפרקים מ-מח, היוו אתגר מיוחד לתפישותיהם של חכמים, משום שהמסורות בו אינן עולות בקנה אחד עם הכתוב בתורה, ועל כן עלתה בדבריהם האפשרות לגנוז את הספר והיא נדחתה. השיעור יוקדש לדרכי ההתמודדות באמצעותם סללו חכמים את הדרך שאפשרה את קבלתן של המסורות המצויות בספר יחזקאל, לעיתים באמצעות הישענות על מסורות קדומות, לצד דרכי פתרון מגוונות שנתנו מענה לקשיים הפרשניים ולשאלות ההלכתיות שעלו בפניהם.
עם מה מתמודד יחזקאל?
פרופ' טובה גנזלקשה להיות נביא
פרופ' טובה גנזלמעשים במקום מילים
פרופ' טובה גנזלמחילול השם לקידוש השם
פרופ' טובה גנזלהקללות והבטחת הברית
פרופ' טובה גנזלהחורבן כבר כאן
פרופ' טובה גנזלטומאת העם המקדש והארץ
פרופ' טובה גנזלאין צדיקים
פרופ' טובה גנזלגאולה ללא תשובה
פרופ' טובה גנזלרלוונטי מאוד
פרופ' טובה גנזלהטעיה
פרופ' טובה גנזלמי ראוי לשמוע נבואה?
פרופ' טובה גנזלמְמַשֵּׁל משלים
פרופ' טובה גנזליותר גרוע מסדום
פרופ' טובה גנזלאחריות אישית
פרופ' טובה גנזלהאריות, הגפן, ומלכי יהודה
פרופ' טובה גנזלהשבת בספר יחזקאל
פרופ' טובה גנזלהקסמים של מלך בבל
פרופ' טובה גנזלכינויי גנאי
פרופ' טובה גנזלאין מתאבל ואין מנחם
פרופ' טובה גנזלה' מנהיג את העולם
פרופ' טובה גנזליחסי צור וישראל
פרופ' טובה גנזלאלא על אבינו שבשמיים
פרופ' טובה גנזלמפלת מצרים בכח הזרוע
פרופ' טובה גנזלגאוות מצרים
פרופ' טובה גנזלפולמוס התנינים
פרופ' טובה גנזלמה בין מלך לנשיא?
פרופ' טובה גנזלנבואה להר שעיר?
פרופ' טובה גנזלפורענות או נחמה?
פרופ' טובה גנזלהיטהרות העם
פרופ' טובה גנזלחזון המקדש והגולים
פרופ' טובה גנזלהכוהנים מונעים את החורבן הבא
פרופ' טובה גנזלעולם המקדש והקרבנות של יחזקאל
פרופ' טובה גנזלכיצד מונעים חורבן נוסף?
פרופ' טובה גנזלהיטהרות הארץ
פרופ' טובה גנזלמה למים ולירושלים?
פרופ' טובה גנזלמהרה יבנה המקדש?
פרופ' טובה גנזלשריון מדומה
פרופ' טובה גנזלמה קרה בין הצהרת כורש לבניית בית המקדש השני?
פרופ' טובה גנזלתאריך פרסום: תש"ע | |
מה קרה בשנים בין הצהרת כורש לבניית בית המקדש השני? מהו הלך הרוח בתקופה זו בבבל ובארץ ישראל? מהי מציאות של מזבח בלי מקדש? ננסה לענות על שאלות אלו מתוך הנביאים, אריכאולוגיה והיסטוריה.
הכנת המקדש לפסח - מה בין חזקיהו, יאשיהו, יחזקאל ועזרא?
פרופ' טובה גנזלתאריך פרסום: תשעח | | Hour and 9 minutes
חגיגות הפסח בסוף ימי הבית הראשון וימי שיבת ציון הצריכו את הכנת המקדש וטיהורו. בשיעור נבחן את ההכנות לחג הפסח בימי חזקיהו, יאשיהו ועזרא. נציג בשיעור את הפועל היוצא הפשוט של תיאור ההכנות לחגיגות הפסח: חג הפסח לא נחגג בצורה ראויה בימי הבית הראשון ועל כן היה צורך בהכנה גדולה ומשמעותית. נבחין בסוגים השונים של הפסח ונשווה למשל את פסח חזקיהו מול יאשיהו - מדוע הם דומים אך שונים די בתכלית?
חבקוק - האם יראתו קודמת לחכמתו?
פרופ' טובה גנזלתאריך פרסום: תשע"ז | |
בספר חבקוק שלושה פרקים, בשניים הראשונים דיאלוג נוקב של הנביא עם הקב"ה ואילו בפרק השלישי תפילה אישית של הנביא. בשיעור זה נעמוד על שני חלקי הספר ונראה כי דמותו של הנביא מובנת רק באמצעות עיון הכולל הן את חכמתו (פרקים א-ב) והן את יראתו (פרק ג).
נפש האדם בדמו
פרופ' טובה גנזלנוסחאות קבועות בספר מלכים ככלי להערכת מלכי ישראל ויהודה
פרופ' טובה גנזלתאריך פרסום: תשע"ה | | Hour and 6 minutes
הנוסחאות הקבועות בספר מלכים אוגדות את האירועים המתרחשים בממלכת יהודה וישראל לנקודת מבט אחת. העיון בנוסחאות הללו נותן מענה לשאלה: האם ניתן היה לקיים את הנבואה על פיצול ממלכת יהודה וישראל, כשמשותף להם מרכז רוחני אחד בירושלים?
ירושלים בנבואות הגאולה
פרופ' טובה גנזלתאריך פרסום: תשע"ז | |
בשיעור זה נעמוד על דמותה הנבדלת של העיר ירושלים כפי שהיא עולה בנבואותיהם של ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל. נראה כי נקודות המוצא של שלושת הנביאים שונה, ועל כן נבואות הגאולה לירושלים בעתיד שונות אף הן: בעוד ירמיהו יושב בירושלים בעת חורבנה ורואה אותה עולה באש, יחזקאל מקבל את הבשורה על חורבן ירושלים מהפליט בעודו יושב בבבל, ואילו ישעיהו מתאר את ירושלים בפרקים מ-סו כחרבה מזה זמן מה.
גלוי וסמוי בפירוש הרב הירש לתורה
פרופ' טובה גנזלתאריך פרסום: תשע"ט | | Hour and 5 minutes
רש"ר הירש חי בתקופה בה רווחו הנחות יסוד חדשות ביחס למוצאה האלוקי של התורה. הוא וקהילתו הכירו היטב את ההוכחות של מבקרי המקרא לכך שהתורה איננה אלוקית ונאלצו להתמודד עמם. הרב הירש דחה את הנחות היסוד הללו במכתבים שפרסם, אך הוא לא הסתפק בכך. השוואת פירושו לתורה עם כתביהם של מבקרי המקרא מלמדת כי גם בבסיס פירושו לפסוקים רבים עמד הצורך להתפלמס עם טענותיהם. נראה כי מקרים אלה יכולים ללמד על החשיבות שייחס הרב הירש לפולמוס העקיף עם טענותיהם של מבקרי המקרא ואף כי ראה בכך מטרה חינוכית.
בית ראשון ואחרית הימים
פרופ' טובה גנזלשדות של תקווה
פרופ' טובה גנזלנבואות של נחמה
פרופ' טובה גנזלאין צדיקים בעיר
פרופ' טובה גנזללדמותו של צדקיהו
פרופ' טובה גנזלמלך או אדם פרטי?
פרופ' טובה גנזלעל צדקיהו ועל גדליהו
פרופ' טובה גנזללא עוד שופרות של מלחמה
פרופ' טובה גנזלחומרת הירידה למצרים
פרופ' טובה גנזללקראת שליחות נבואית
פרופ' טובה גנזלעל מסעות השכינה
פרופ' טובה גנזלדימוי ירושלים לאישה בספר יחזקאל
פרופ' טובה גנזללבנות חברה צודקת
פרופ' טובה גנזללהתבונן על התמונה השלמה
פרופ' טובה גנזלקחו אחריות
פרופ' טובה גנזלהצעקה
פרופ' טובה גנזלמתפללים ליותר
פרופ' טובה גנזלהתהילים שלי
פרופ' טובה גנזלתפילה לעזרת ה' במלחמה
פרופ' טובה גנזלסוף החשבון לבוא
פרופ' טובה גנזלהמקדש ברחבי העיר - חגים וחגיגות בימי בית המקדש השני
פרופ' טובה גנזלתאריך פרסום: תשפ"א | | Hour and 5 minutes
בימי שיבת ציון התרחשו שינויים משמעותיים בחגיגות הציבוריות של חגי תשרי, ביניהם: היעלמותו של יום הכיפורים ומעבר מחגיגה במקדש לחגיגה ברחבי העיר. בשיעור נראה את המניע החיצוני ואת המניע הפנימי לשינויים אלה ונעסוק ביחס של חז"ל אליהם.
השפה הלא מילולית של הנביא יחזקאל
פרופ' טובה גנזלתאריך פרסום: תשפ"א | | Hour and 5 minutes
נבואת יחזקאל מלווה במסרים שאינם מילוליים. בכלל זה: נפילות של יחזקאל על פניו, זעקות, יללות קריאות האח, הה, אוי ועוד. בשיעור נציג את הדרך שבה משלימות המחוות והקריאות הללו, בנבואת יחזקאל, את מה שלא ניתן להגיד במילים.
”כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי“ – בין תשעה באב לצום גדליה
פרופ' טובה גנזל | 47 minutesמה היה מעמדו של צום תשעה באב בימי בית המקדש השני? האם המשיכו לצום בו? את השאלה הזו נשאל הנביא זכריה בימי בניין הבית, אבל הוא ענה תשובה לא ברורה וצירף לשאלה גם את צום גדליה. כדי לגלות מדוע צום גדליה מרכזי כל כך בעיני זכריה נקרא את סיפור רצח גדליה במקורותיו המקראיים ונבין את משמעותו, ואולי כך נבהיר את תשובתו העמומה והדו-משמעית של זכריה.
הרד"צ הופמן: בין פרשן מקרא לפוסק הלכה
פרופ' טובה גנזלתאריך פרסום: תשפב | | Hour and 5 minutes
הרד"צ הופמן ידוע הן בשל תשובותיו ההלכתיות בשו"ת מלמד להועיל, והן בשל ספרו החלוצי 'ראיות מכריעות נגד ולהאוזן'. בשיעור שלפנינו ננסה לעמוד על ייחודו של הרד"צ הופמן, ונשאל האם וכיצד היותו פוסק השפיע על פרשנותו לתורה, ופירושו לתורה על פסיקותיו.
אתגרי הכהנים בנביאי ראשית ימי הבית השני
פרופ' טובה גנזלתאריך פרסום: שנת תשפ"ג | | Hour and 5 minutes
הכהנים בבית המקדש השני התמודדו עם אתגרים שהיו שונים מהאתגרים בבית המקדש הראשון. בשיעור באמצעות עיון בפסוקים מחגי, זכריה, מלאכי, עזרא ונחמיה נלווה את האתגרים, הקשיים וההצלחות של הכהנים בתקופה זו. בנוסף, נראה כיצד זהותו של עם ישראל עוצבה לדורות בזכותם פועלם באותה העת.
הנחל היוצא מבית ה' בספרי יחזקאל וזכריה
פרופ' טובה גנזלתאריך פרסום: תשפ"ג | | Hour and 6 minutes
בשיעור נעסוק בסגולותיו הייחודיות של הנחל היוצא מבית ה' כפי שעולה מהכתוב בספרי יחזקאל וזכריה. נעמוד על המענה הייחודי שניתן באמצעות נבואות אלה, לשבר של העם לאחר חורבן בית המקדש הראשון. בנוסף, נשווה בין הנחל היוצא מבית ה' וסגולותיו למים שמקורם במקדשים הבבליים וסגולותיהם.
השארית בימי המקדש השני - בין יהודי הארץ ליהודי התפוצות
פרופ' טובה גנזלתאריך פרסום: תשפ"ד | | Hour and 8 minutes
מהו מרכזו של עם ישראל בימי בית שני? לעיתים נראה שהגולים לבבל הם במרכז ותושבי הארץ הם השארית, ולעיתים נראה להיפך. בשיעור נעקוב אחר הכינוי 'שארית' שמקבל משמעויות שונות לאורך הגלות. נחשוב על המשמעויות המשתמעות מכך ש'השארית' מתארת גם את תושבי הארץ, גם את גולי בבל וגם את שבי ציון, וננסה להבין מה משקפת העמימות שמאחורי המושג הזה.
"לא עת בא עת בית ה‘ להבנות" - נבואת חגי כשיעור לדורות
פרופ' טובה גנזלתאריך פרסום: תשפ"ד | | Hour and 5 minutes
בנבואתו מעודד חגי את העם לבנות את בית המקדש, אחרי תקופה ארוכה של הפסקת בניה. בשיעור נשוחח על החששות וההתנגדויות של העם ובגורמים להם, לצד המענה האלוקי לחששות הללו. לבסוף נראה כיצד הן רלוונטיות גם בעת הזאת.