פרשת השבים מעורכי המלחמה בספר דברים (פרק כ), עסוקה באופן פשוט בהרמת רוח הלחימה של מחנה ישראל, ומתמודדת בשיטתיות עם רגש היראה של החייל הבודד ועם זריעת הפחד בין הלוחמים. אבל בלב הפרשה היא נראית דווקא כזורעת פחד, בכך שהיא חוזרת שוב ושוב על החשש 'פן ימות', ביחס לכל שלושת האנשים שאותם היא מחזירה הביתה. איך מתיישבות שתי המגמות הסותרות הללו? את מי משחררים הביתה מהלחימה ולמה? ומה האופן שבו תופסת התורה את היחס שבין המלחמה לבין ערכים אחרים של החיים? על כל זאת ועוד תוכלו לשמוע בשיעור שלפנים.

ימי עיון בתנך - תשפ"ד