הלוח העברי
נמצאו 8 תוצאות חיפוש
ממחרת השבת
הרב ד"ר יואל בן נוןכידוע, חז"ל דרשו את הביטוי "ממחרת השבת" כמתייחס למחרת יו"ט הראשון של פסח. המאמר בוחן דרשה זו לאור כפילות פרשת המועדות ולאור לוח השנה הכפול של העם היהודי.
החגים בתורה
הרב מנחם ליבטאגבחלקו הראשון, סוקר המאמר את הופעת החגים בתורה. בחלקו השני, הוא עוסק בתיארוך הכפול - השמשי והירחי - של החגים, ובמשמעות שני התיארוכים הללו.
תיקוני ירבעם
הרב ד"ר יוסי אליצורתאריך פרסום: תשסט | |
במבט ראשון מעשי ירבעם נראים חסרי הגיון הלכתי - שימת העגלים, שינוי הלוח, העמדת כהנים שלא משבט לוי וכד'. השיעור יעסוק בשאלה האם יש ביסוס הלכתי למעשיו מלבד הרווח הפוליטי. בנוסף, השיעור יעמיד את ירבעם מול יעקב אבינו ומול אהרן הכהן במטרה להבין את מעשיו יותר לעומק.
הלוח הכפול והחגים בתורה
הרב ד"ר יואל בן נוןתאריך פרסום: תשעב | |
החגים מתוארים בתורה בתיאור כפול, מצד אחד - מתוארים תאריכים, לפי יום וחודש, הקשורים לאירועים היסטוריים שארעו לעם ישראל, ומצד שני - החגים מתוארים כחגים חקלאיים, הקשורים לעונות השנה. ננסה להבין את משמעות הכפילות הזו בחגים השונים: האם היה פעם "חג אביב" שאינו "חג המצות"? מה היחס בין "חג הסוכות" ל"חג האסיף"? ומה משמעות ספירת העומר? והאם הלוח העברי, (לפי פשטי המקראות) הוא לוח שמשי או ירחי או משלב ביניהם?
קידוש החודש בקהילת "ביתא ישראל" באתיופיה
הרב ד"ר יואל בן נוןקהילת 'ביתא ישראל' באתיופיה, שמרה על ייחודה בתנאים קשים ביותר, תוך ניתוק מוחלט מרוב היהודים ומארץ ישראל. הם קיימו בעצמם לוח חודשים ירחי, קידשו חודשים על פי הראיה, והתאימו את הלוח לעונות השנה החקלאית‑שמשית.
מתוך הספר "זכור ושמור", תבונות, תשע"ה. לרכישת הספר לחצו כאן
על הכפילות שבסיפור המבול
הרב ד"ר יואל בן נוןסיפור המבול מופיע בכפל תיאורים, באחד משמש שם 'א-להים' ובשני שם 'הוי"ה'. שם 'א-להים' הוא שם כללי, אובייקטיבי וסמכותי, לעומתו, שם 'הוי"ה' הוא שם פרטי, שמבטא קשר אישי בלתי אמצעי. שני המבטים, האובייקטיבי והסובייקטיבי, משלימים זה את זה. מהתיאור בשם 'א-להים' צומחת 'יראת א-להים', ומהתיאור בשם הוי"ה צומחת אהבת ה'.
שמש או ירח? שמש וירח!
הרב ד"ר יואל בן נוןלהתחדש כלבנה
אסף וצופיה זילברפלדפרשת קידוש החודש מלמדת אותנו על הצורך להתחדש בחיינו בכלל ובזוגיות בפרט