הפסוקים המתארים את ירידת יעקב למצרים מקפלים בתוכם את המתח בין שני תפקידיו של יעקב, כאבי המשפחה וכאבי האומה, המתבטא במתח בין שני שמותיו - יעקב וישראל. התהליך בפסוקים אלו, המחבר את סיפורה האישי של משפחת יעקב לסיפור הווצרות העם, מהווה את הבסיס ליסוד העם במצרים, ובשל כך הוא מוזכר בשנית כפתיחה לספר שמות.