"ויֵּצֵא חִירָם מִצֹּר לִרְאוֹת אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן לוֹ שְׁלֹמֹה וְלֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו: ויֹּאמֶר מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי אָחִי וַיִּקְרָא לָהֶם אֶרֶץ כָּבוּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (מלכים א ט', יג)
ובבנינים האלה נשא וסייע חירם את שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב,
ובגמול זה גמלהו המלך שלמה ונתן לו עשרים עיר בארץ הגליל, ולא ישרו בעיניו וקראן "ארץ כבול", רוצה לומר: "סגור", שלא היו עוברים ושבים שם מגריעות הארץ.
ובדברי רבותינו זכרונם לברכה: "ארץ כבול" - ארץ שאינה עושה פירות.
ורב נחמן בר יצחק אמר: "ארץ חומטון היתה", פירוש: ארץ חול... שרגליו של אדם משתקע בה מחמת החול כאלו הם כבולות, על כן אינה עושה פירות.
על מיקומה המשוער של ארץ כבול ניתן לקרוא בפוסט מאת רשות העתיקות
רד"ק - ר' דוד בן יוסף קמחי, חי בדרום צרפת בין השנים 1160-1235. התפרסם כדקדקן על ידי ספרו "מכלול", הרבה לעיין בפילוסופיה ובמדעים. כתב פירוש לתנ"ך לספרי בראשית, נביאים ראשונים, נביאים אחרונים, תהלים ודברי הימים. פירושו עוסק הרבה בענייני לשון, ניקוד, מסורה, ופירוש המילים. הוא עוסק גם בשאלת חיבור הספרים וזמנם של הנביאים, שאלות היסטוריות וגיאוגרפיות, ובויכוחים עם הפרשנות הנוצרית לכתוב