ארגמן
"וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים הֵבִיאוּ" (שמות לה,כג).
ארגמן הוא צבע בגוון סגול-אדום ובעברית בת ימינו משמש השם ארגמן גם כשם נוסף לצבע האדום, במיוחד לאדום עמוק או כהה. במקרא ובספרות חז"ל ארגמן הוא צמר צבוע בצבע ארגמן או אריג העשוי ממנו. מפרש רש"י בגמרא בבבא מציעא (כא,א): "ולשון של ארגמן - צמר סרוק ומשוך כמין לשון, וצבוע ארגמן, ומצויין הן".
צבע מן החי
את הצבע הכינו בתהליך מורכב, שהיה כנראה סוד מקצועי, מנוזל המופרש מהבלוטה התת-זימית של חלזונות ובעיקר ממשפחת הארגמונים. הארגמן מוזכר לעתים קרובות כבן זוגה של התכלת ואכן שניהם דומים בחשיבותם הרבה, במקורם ובאופן הצביעה. ניתן להניח, מתוך מקורות היסטוריים וממצאים ארכיאולוגיים ששני צבעים אלו, יחד עם תולעת השני, היו הצבעים העיקריים מן החי באגן הים התיכון בעת העתיקה.
הארגמן מוזכר במקרא 38 פעמים כאריג או כחומר גלם להכנת אריגים יוקרתיים. 29 מתוך אזכורים אלו קשורים למשכן וכליו ולמקדש. בניגוד לתכלת שזכתה להתייחסות רבה יחסית בספרות חז"ל בגלל השימוש היום יומי שנעשה בה למצוות ציצית, שנותרה רלוונטית גם לאחר החורבן, הרי שלארגמן אין התייחסות מקבילה.
המקורות העתיקים ביותר העומדים לרשותנו לצורך פיצוח תעלומת זהות הארגמן הם התרגומים הקדומים. ביוונית ובלטינית הארגמן נקרא purpura, בתרגומים הארמיים "ארגונא" ובתרגומים ערבים "ארג'ואן". רק ממקורות מאוחרים ניתן להסיק שהתרגומים השונים מתייחסים לזיהוי משותף והפורפורה הוא צבע שהופק מחלזונות ים. צבע זה עשוי להיות סגול-אדום (purpura red) או סגול כחול (purpura blue). את הארגמן הפיקו, כנראה, משני מיני חלזונות: ארגמון חד קוצים וארגמונית אדומת פה (ראו תמונות) ואת התכלת מארגמון קהה קוצים.
ארגמון חד קוצים
ארגמנית אדומת פה
לבוש מלכים
פסוקי מקרא רבים מעידים על כך שהארגמן היה חומר גלם יוקרתי. הארגמן יחד עם חומרי גלם יקרים נוספים כזהב וכסף היה חלק מרכושם של מלכים וסימל את עושרם. על צור נאמר: "שֵׁשׁ בְּרִקְמָה מִמִּצְרַיִם הָיָה מִפְרָשֵׂךְ לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן מֵאִיֵּי אֱלִישָׁה הָיָה מְכַסֵּךְ" (יחזקאל כז,ז). הארגמן תיאר את עושרו של המלך אחשורוש: "חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ" (אסתר א,ו).
בספרות חז"ל מוזכר הארגמן בהקשרים הלכתיים הנובעים מעצם העובדה שהיה יקר. במשנה בכלים (כא,א) אנו מוצאים את הארגמן כאריג שיש להגן עליו במיוחד. בהלכה נוספת הארגמן מוזכר יחד עם השני כאריג יקר: "שלש על שלש שהשליכה באשפות טהורה. החזירה טמאה. לעולם השלכתה מטהרתה וחזרתה מטמאתה חוץ משל ארגמן ושל זהורית טובה" (כלים כז,יב). מפרש הרמב"ם: "זהורית טובה, המשי הצבוע בזהורית, ולפי שבגדי הארגמן ובגדי המשי החשובים יקרים מאד מתטמא מהן שלש על שלש אצבעות ואפילו היה מושלך באשפה מפני שהוא חשוב".
תעשיית התכלת והארגמן נבנתה רחוק ממקומות יישוב או ממזרח להם, מפני שריח הארגמן רע (ראה בשבת צ ע"א וברש"י שם).
חשיבותו של הארגמן באה לידי ביטוי קיצוני בכך שהפך במהלך התקופה הרומית לסממן מלכותי, ולבישתו והמסחר בו נאסרו על אנשים מחוץ למעגל זה.
להרחבה קרא את המאמר המלא מתוך פורטל הדף היומי