אתרוג

וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל 
וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים" 

בתמונה: אתרוג תימני (מימין) ואתרוג אשכנזי

בשנים האחרונות נחשף הציבור הרחב לאחד מענפי הגנטיקה המתפתחים הנקרא גנטיקה מולקולארית. כולנו מודעים היטב לתפקיד החשוב שממלאים ניתוח והשוואת רצפי ד.נ.א (המולקולות המרכיבות את הכרומוזומים) כחלק מזיהוי פלילי, קביעת קירבה משפחתית, איתור מחלות תורשתיות, פיתוח תרופות ועוד. בשורות הבאות אני רוצה להצביע על יישום נוסף של תחום זה הנוגע לקיום מצוות ארבעת המינים וליתר דיוק לזיהוי "פרי עץ הדר" והשוואה בין זניו.

ללא מחלוקת
ניתן לשער שאין אחד מבין נוטלי הלולב שיטיל ספק בזהותו של "פרי עץ הדר" שעליו הצטוו בני ישראל. על פי המסורת שבידנו אין ספק שפרי עץ ההדר שעליו ציוותה התורה הוא האתרוג כלומר פרי זה היה ידוע לעם ישראל כבר בעת מתן תורה. הרמב"ם התייחס למחלוקות חכמים לגבי זיהוי "פרי עץ הדר" וכתב בהקדמה לפירוש המשנה: 
..." אין זה מפני שהדבר ספק אצלם עד שלמדו עליו בראיות אלו, אלא ראינו בלי ספק מיהושע עד עכשיו שהאתרוג הוא הניטל עם הלולב בכל שנה ואין מחלוקת בכך, ורק חקרו על ההוראה שיש במקרא לפירוש המקובל הזה"...

מתי הגיעו האתרוגים לארץ?
למרבה ההפתעה קיים ויכוח עז בין החוקרים לגבי מועד הגעתו של האתרוג לארץ ישראל. רוב החוקרים סוברים שהוא הגיע לאזור רק במאה הרביעית לפני הספירה בעקבות כיבושיו של אלכסנדר מוקדון. יש המאחרים את הגעתו עד לראשית המאה העשירית ואף יותר. שני חוקרים ישראלים הגדילו לעשות ואיחרו (במאמר שפורסם בשנת תשנ"ז) את הגעת האתרוג מעבר לשנות ימי הביניים המאוחרות בעיקר בגלל היעדר ממצא ארכיאולוגי. י. פליקס ז"ל תקף את גישתם במאמר שפורסם מעט מאוחר יותר וכתב "לא ראיתי אינה ראיה" ואכן ממצאים ארכיאולוגיים שונים סותרים את טענת המאחרים. נמצאו עדויות לנוכחות אתרוגים במצרים כבר לפני כ – 3500 שנה כלומר בתקופה המקבילה לצאת בני ישראל ממצרים. גם בקפריסין נמצאו זרעי אתרוג משנת 1200 לפנה"ס.

על גישת המאחרים את הגעת האתרוג, והשימוש בו למצוות ד' מינים, ניתן לומר שעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה שהרי אין סוף לעדויות בספרות חז"ל ולממצאים הארכיאולוגיים מתקופה זו המוכיחים שאין אלו פני הדברים. אנו מוצאים את האתרוג במטבעות ופסיפסים ובמאמרי חז"ל. רק כקוריוז אזכיר שהאתרוג "קשור מותן" (גרטל) הנוצר כתוצאה מהדבקה על ידי וירוס מופיע על מטבעות מתקופת בר כוכבא ובפסיפס בן כ – 1500 שנה שהתגלה בבית הכנסת במעון - נירים. ממצא ארכיאולוגי משמעותי ביותר שיש בכוחו לסיים את הפולמוס לגבי מועד הגעת האתרוג לאזורנו התגלה בחפירות שנערכו לאחרונה ב"גן המלכותי" בקיבוץ רמת רחל. בחפירות אלו נחשפו מבנים המתוארכים לתקופת המלך חזקיהו (שנת 700 לפנה"ס) ומתוך הטיח שציפה אותם בודדו החוקרים שרידי גרגירי אבקה של אתרוג.

זהות גנטית
ומה הקשר בין אתרוג לגנטיקה מולקולארית? בעזרת השוואות של רצפי ד.נ.א של למעלה מ – 200 מיני עצי הדר, הקיימים היום, התברר שהאתרוג הוא אחד מבין שלושת מיני ההדר העתיקים ביותר. שאר מיני ההדרים נוצרו על ידי הכלאות חוזרות ונשנות של שלושת אבות המוצא שהם אתרוג, פומלו ומנדרינה. יתר על כן, האתרוג הוא המין היחיד ששמר על "טהרתו" הגנטית עד עצם היום הזה. לתחום מחקר זה תרומה נוספת להבנת מעמד האתרוג הנוגעת לסוגיית "אתרוג מורכב". השוואות גנטיות שנערכו בין זני אתרוג מפורסמים הקיימים היום בשוק "ארבעת המינים" הוכיחו שהם כמעט זהים. ממצא זה מוכיח שאין מקום ל"גאוות היחידה" המוגזמת של סקטורים שונים בדבר "טוהר הגזע" של האתרוג הנהוג אצלם משום שהוא זהה לזנים אחרים. ברשימה מכובדת זו ניתן למצוא זנים תימניים, מרוקאיים, זני חזון איש, חב"ד, קלבריה ועוד. לסיכום: "כולם אהובים כולם ברורים ... וכולם עושים רצון קונם".