סוס ורכש

שם עברי: סוס    שם באנגלית: Horse    שם מדעי: Equus caballus  שם נרדף במקורות: פרש, רמך, אביר, ענמלך      
 

הסוסים נחשבו ועדיין נחשבים לבעל חיים בעל מעמד גבוה והוסיפו ליוקרת בעליהם. פסוקי מקרא רבים מעידים על מעמדם הגבוה בהשוואה לבהמות המשא והרכיבה האחרות. התורה היתה צריכה להגביל את מספר הסוסים שהמלך רשאי להחזיק: "רַק לא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס וַה' אָמַר לָכֶם לא תסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד" (דברים, יז ט"ז). עושרו של שלמה נמדד במספר הסוסים שהיו באורוותיו: "וַיְהִי לִשְׁלמה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים" (מלכים א', ה ו'). הסוס משמש כסמל למעמדם של שרים: "רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים וְשָׂרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים עַל הָאָרֶץ" (קהלת, י ז').

הסוסים כבשו את מעמדם כנראה בזכות מהירותם ותפקידם בלחימה: "כִּי אֶת רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים וכו'" (ירמיהו, יב ה') או "שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וּבְרב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט" (תהלים, לג י"ז). "לא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה" (תהלים, קמז י'). אביזרים המלווים את הסוס ראויים לקודש: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה עַל מְצִלּוֹת הַסּוּס קדֶשׁ לַה' וכו'" (זכריה, יד כ'). בגלל מעמדו הגבוה הסוס משמש כסמל להדגשת כוחו של הקב"ה. למרות כוחו וגבורתו של הסוס אין הוא עומד בפני ה': "סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה ולַה' הַתְּשׁוּעָה" (משלי, כא ל"א). "כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא תִּשְׂחַק לַסּוּס וּלְרכְבו" (איוב, לט י"ח). 

מהו "רכש"?

את הרכש אנו פוגשים בכמה פסוקי מקרא בהקשר המעיד על כך שמדובר בבהמה המשמשת לתחבורה אך זהותה די עמומה. למשל:

 וְהַשְּׂעֹרִים וְהַתֶּבֶן לַסּוּסִים וְלָרָכֶשׁ (מלכים א, ה, ח)

 רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה לָרֶכֶשׁ (מיכה א, יג)

 וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד- הָרָצִים בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים:  (אסתר ח, י)

בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) מפורש שהרכש הוא סוס: "רוכבי הרכש. כענין שנאמר רתום המרכבה לרכש (מיכה א, יג), הם הסוסים". הערוך (ערך "רכש") כתב על הביטוי המופיע בסוגייתנו ("אתרי רכשי"): "... פירוש על שני סוסים הרכיבוהו כלומר ב' כוחות וכו'". באופן זה פירשו המפרשים בני דורנו ("התלמוד המבואר" ו"מהדורת שוטנשטיין").

ייתכן ונוכל לשאוב מעט מידע על זהותו של הרכש מאזכור נוסף: במלכים א' (ה ח') נאמר: "וְהַשְּׂעֹרִים וְהַתֶּבֶן לַסּוּסִים וְלָרָכֶשׁ יָבִאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם אִישׁ כְּמִשְׁפָּטוֹ". כפילות המילים "לסוסים ולרכש" מעיד על כך שמדובר בטיפוסי סוסים שונים או אפילו במיני בהמות שונים. הרלב"ג (מלכים א' ה ו') הבין שגם השם רכש מתייחס לסוסים אלא שהם מטיפוס שונה: "... ולפי שאמר אחר זה לסוסים ולרכש, ידענו כי הרכש הוא מין אחד ממיני הסוסים, ואחשוב שהם היותר קלי המרוץ והם אשר ירכבו בהם במלחמה וכו'". לדעתו דווקא הסמיכות בין הסוסים והרכש מעידה על כך שהוא טיפוס מסוים של סוס ולא מין שונה.

במיכה (א י"ג) אנו קוראים: "רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה לָרֶכֶשׁ יוֹשֶׁבֶת לָכִישׁ רֵאשִׁית חַטָּאת הִיא לְבַת צִיּוֹן כִּי בָךְ נִמְצְאוּ פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל". מפרש רש"י: "רתום המרכבה לרכש - אסרו המרכבה לרכש שהוא קל לרוץ ותברחו ואמר דונש שהוא לשון ערבי". העובדה שהרכש נרתם למרכבה מצביעה על האפשרות שהכוונה אמנם לסוס אך כאשר הוא רתום למרכבה שמו משתנה. פרש רוכב על סוס ואילו את המרכבות מושכים בעזרת רכש. כך פירש רש"ר הירש (בראשית, י"ב ה'): "רכושם משורש "רכש", ומכאן: "רכש", "רתם המרכבה לרכש" (מיכה א, יג). נראה, ש"רכש" הוא הסוס המושך עגלה; ואילו "סוס" מציין את כלל מין הסוס; והוא מציין בפרט - בייחוד כשהוא נזכר בצד "רכש" - את הסוס למרכב. מ. דור הציע שרכש הוא צמד סוסים ולדעתו זה פירוש השם בארמית ובמצרית.
מפרשים אחרים הסיקו מהפסוק במלכים שהרכש איננו סוס אלא מין אחר אולי פרד שנחשב אף הוא לבהמת רכיבה ומשא יוקרתית: מפרש הרד"ק: "ולרכש - מין בהמה וי"א שהם  פרדים בני הסוסיות כמו רוכבי הרכש". ייתכן וזו כוונת המלבי"ם (מיכה, א י"ג) "... ורכש. בהמה קלת ההליכה ואינו סוס, והתבן לסוסים ולרכש וכו'". גם מ"מצודת ציון" (מלכים, שם) ניתן להסיק שהרכש הוא מין שונה: "ולרכש - שם מין  בהמה ממהרת לרוץ וכן רוכבי הרכש". ח. י. קאהוט ב"ערוך השלם" (ערך "רכש") לא הכריע בין הפירושים וכתב: "... רכש מין סוס או פרד מהיר המרוצה וכו'".