קורי עכביש
"כֵּן אָרְחוֹת כָּל-שֹׁכְחֵי אֵל וְתִקְוַת חָנֵף תֹּאבֵד: אֲשֶׁר-יָקוֹט כִּסְלוֹ וּבֵית עַכָּבִישׁ מִבְטָחוֹ: יִשָּׁעֵן עַל-בֵּיתוֹ וְלֹא יַעֲמֹד יַחֲזִיק בּוֹ וְלֹא יָקוּם" (איוב ח, יג-טו) -
החנף אינו בוטח באלקים, ולפיכך כל הדברים שהוא בוטח בהם אינם בני קיום כקורי עכביש הללו הנשחתים מהר (פירוש דעת מקרא)
השימוש בקורי עכביש כדי לסמל חוט דק במיוחד יעיל מאד משום שהם דקים בהרבה מכל חוט שהיה ידוע. העכביש מצטיין בטווית רשת קורים העשויים ממשי. חומר זה דומה לחומר המופרש על ידי טוואי המשי ובעבר היה ניסיון לא מוצלח להפיק גם מהם חוטי משי לאריגה. חוטים אלו דקים ביותר וקוטרם נע בין 0.02 מיקרון עד 12 מיקרון (מיקרון = מיליונית מטר) בהתאמה לתפקידם וגיל העכביש. הקורים הנראים לעיננו מורכבים מכמה סיבי אורך. יחד עם היותם כה דקים קורי העכביש נחשבים לסיב הטבעי החזק ביותר הקיים. קור עכביש חזק פי כמה מחוט פלדה בקוטר זהה. בנוסף לכך קורי העביש גמישים מאד ומסוגלים להמתח מבלי להיקרע עד פי חמשה מאורכם ההתחלתי.
העכביש מפריש את הקורים מבלוטות מיוחדות בקצה בטנו בצורה של סיבים חלבוניים נוזליים הנקרשים באוויר. למעשה מופרשים מהבלוטות השונות בו זמנית כמה סוגים של חלבונים המתאחדים לקור משותף. העכביש מסוגל לייצר הרכבים שונים לפי התפקיד המיוחד של הקור. קורי העכביש משמשים לא רק לבניית רשתות צייד אלא גם למטרות אחרות כמו צפוי המחילה בעכבישים המסתתרים בקרקע או בניית פקעת עבור הביצים. עכבישים מסוגלים לנדוד ממקום למקום ע"י רכיבה על "מצנח" קורים או לנחות מהתקרה תוך כדי החלקה על קור. דרך יצירת קורי העכביש קשורה היטב לפסוק: "הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה" (ישעיהו ה, יח) רש"י מפרש: "בתחלה היו מביאין אותו עליהם ע"י חבלים שאינן של כלום". לא זו בלבד שקורי העכביש כה דקים אלא שמלכתחילה הם כלל אינם קיימים משום שבמצבם הראשוני הם נוזל חלבוני בלבד.